רעיון חזק לפרשת השבוע ../images/Emo63.gif
בתקופה האחורנה פורח ענף הדרשנות המפיק רעיונות מהקשר בין פרשת השבוע להפטרתה. בתקופה האחרונה ניתן היה למצוא הקרויות רבות של רעיונות כאלה בדפי הפ"ש הנפוצים ואף יצאו לאור ספרים אשר המוכר ביניהם, אם אינני טועה, הוא הספר של הרב שביב. [וזאת למרות שכידוע מנהג קריאת ההפטרות בצמוד לפה"ש הוא די "חדש", לא ברור עקב מה, אבל כנראה מקריאות בנ"ך שנפוצו בקהילות מרצון שלא להזניח את התחום, ללא קשר הכרחי לפרשה, אבל את מעיין הדרש הרי אי אפשר להפסיק]
הקשר בין הפרשה שלנו להפטרתה די בולט לעין ולכאורה אין מה לחדש. ברור לכל קורא שקיים דמין בין המוארעות בכך שמדובר על אב-מנהיג שלפני מותו מצווה את בנו/בניו בהמשכיות הדרך לפני שיפטר מהעולם. אך בכל זאת אני חושב להציע רעיון אחר וזה מתוך דיספרופורציה בצוואה ליוסף מול שאר האחים.
ניתן לומר שהעובדה שלכל אח יש כ3 פסוקים מקסימום [להרבה רק 1] וליוסף כ6 מראה שוב את החיבה היתרה של יעקב כלפי יוסף אך אני חושב שאין בכך הסבר מספק.
הברכה ליוסף כיתר הברכות די סתומה וננסה להבין תחילה עם רש"י ואח"כ בעזרת התרגום. את הפסוק "בן פורת יוסף" מסבירש"י "בן פואת-בן חן,לשון ארמי...חנו נטוי על העין הרואה אותו...בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו..." ומה עקב כך? "ואתמררו עמיה ונקמוהי ואעיקו ליה גוברין גברין בעלי פלגותיה. ותבת בהון נביותיה על דקיים אורייתא בסתרא ושוי תוקפא רוחצניה בכן יתרמא דהב על דרעוהי אחסין מלכותא ותקיף..." [תרגום: "וצררו אותו ונקמוהו והציקו לו גברים ג'ברים [ערסים?] האויבים אותו והם "קבלו תשובה" ע"י נביאותו כיוון שקיים את התורה בסתר ושם בטחונו בעוז לכן יושם זהב על זרועותיו תתחזק המלכות ותהיה תקיפה..."]
מילים אחרות: כידוע, יוסף היה מטופח ודאג לטיפוחו [בלשון חז"ל:"מסלסל בשערו"] ואם זה לא מספיק, היה בעל חלומות ורצון לדרך מסויימת שכולם יהיו כפופים לה. כל זה עורר כמובן את זעם אחיו אך אביו יעקב אהב אותו [לא ברור אם למרות או בגלל] מה שרק עוד יותר צרם כנראה לאחים... גם דוד המלך היה "אדמוני עם יפה עיניים"[ג'ינג'י?] ולא חסרו נשים שרצו בקרבתו יחד עם זאת היה "עדינו העצני" עדין אך תקיף בדעותיו ועקורונתיו וכעמד מולו אפילו ענק כגוליית המחרף את חלומותיו האידאולוגיים לא הסס לעמוד מול ולצעוק אליו "במי אתה מזלזל יא-כלב?" כל זאת על אף [ואולי עקב כך] אחיו ש"לא אהבוהו" בלשון המעטה וראו בו נטע זר עקב הבעיה ההלכתית של עצם קיומו והפולוס שנוצר סביבו, שהועצם כנראה בבתי הדין של בעלי האינרסים עקב כך שבא לעולם ממואבית, ולא מואבי, אב עדיין אולי יוקצה מחמת מיאוס, כאשר כל זאת בכלל שלא באשמתו [כמובן, אבל מה זזה משנה...] כדברי דוד המלך עצמו במזמור סט':"מוזר הייתי לאחי נוכרי לבני אימי" [ע"פ רעיון של המשגיח של כרם ביבנה שנוהג לחזור על רעיון זה בכל פורום אנשים שרוצה להשמיע להם דברים "קלים"]
המוזרות וחוסר ה"התברגות בסביבה" של הן יוסף והן דוד משכו כלפיהם באופן טבעי חיציהם של רבים שראו עצמם [וכנראה גם הסביבה] כ"גברים" שלא מקבלים יצורים כאלה וצריכים לטכס עצה איך "לנדף" אותם ואת דרכם מהמציאות. רודפים אותם ללא רחם,לעומתם שגם כאשר ניקרת לידם ההזדמנות לא מעיזים לפגוע במריעים להם, כיוון שהדבר זר לנשמתם. אך, אעפ"כ, שניהם מגיעים בדרך לא דרך לשלטון,שררה והנהגה וכל זאת למה? כי יש מנהיג לבירה כי שמרו "אורייתא בסתרא ושוי תוקפא רוחצניה",כל מעשיהם תמיד היו מתוך אמונה בצדקת דרכם, באמת שבדרכם, בעקרונות שלהם, בכך שהם לא חיבים חשבון לאף אחד מלבד ה' "מלבדי- ה' יענה את שלום פרעה". לא משנה מה חושבת הסביבה, משנה מה חושב רבש"ע ולמה הוא מצפה מהם ע"פ התכונות המיוחדות שלהם והנטיות המיוחדות שלהם.
ואם מטרת של יוסף היא להיות מושא להסתכלות ע"י בנות מצרים, וגם אם מטרת של דוד היא להגיד מה שהוא חושב ולפעול לא התחשבות ברפיון הסביבה, הדבר יקרה גם אם לא יראה בעיני אחיו/קרוביו וכשאר ינסו להניאם הם רק יתחזקו במלכותם ויקבלו ברכות גדולות יותר מהוריהם.
גם אם ניתן לראות בהפטרה כ"רשימת החיסול" של דוד המלך לפני מותו הרי שניתן לראות אותה דווקא כ"צוואת סטיטמנט" כלפי שלמה המלך כאומר [א]השב למריעים לנו בחכמה ובמידה ואלל תתפרע וגם הבחן מי באמת עשה מרעה ומי מחוסר הבנה [ב] לא לפחד! לעמוד על עקרונותינו גם כאשר אנשים רבים פורשים מארמונו ובונים קבוצה רחבה להסתת העם ועצירת חלומותיו שהרי עם כל מה שניסו לעשות בדומה לדוד בסוף "צחק מי שצחק אחרון". גורלם בידו. "כי ה' ממליך המלכים ולו המלוכה" בדומה למה שמנסה להעביר יעקב ליוסף לפני מותו,בצוואה של כ6 פסוקים, שלאחריה פונים האחים בחשש "לו ישטמנו יוסף"-אולי באמת לא הרגשנו/הגזמנו/עיוורנו/לא התיחסנו נכון
זהו הקשר העמוק יותר לענ"ד בין הפרשה להפטרתה וגם אם נאה בעינכם רעיון חלש בעיני נראה חזק. בברכת חזק חזק ונתחזק שבת שלום
-טוהר-
[נ.ב. צריך לדעתי להפחית ת'הגזמה בביטויים האלה של "משפט סיני עתיק". זכורני יום אחד באחת התחנות הידועות עת התנגן לו השיר: TO EVERTYHINGS TIME שהשדרנית הגיבה לכך באמירה: זה השיר...כדברי חכם סיני זקן:"לכל זמן ועת תחת השמיים"...מממ לא ידעתי ששלמה המלך היה סיני...]
