היו זמנים

[לא נסיך ולא מושלם]

../images/Emo41.gifהיו זמנים

שיום הולדת היה יום הולדת ובכל שנה היו אומרים לי מזל טוב, מביאים מתנות...ושמחים בשבילי , למרות שימי הולדת הם ימים רגילים עבורי, בעבר בהווה ובעתיד. ימי חג בהם היינו מתכנסים המשפחה הקרובה ומנסים לשמר את המסורת ללא הצלחה.. אט אט נמוגו נעלמו כלא היו. אילו אמא היתה עוד בחיים, הייתי מנסה לשנות את הכל ומנסה למצוא דרך ללכד את הפירורים המשפחתיים שהותיר הזמן. אך הזמן אינו עוצר מלכת..לצערי. מאז שהלכה לעולמה חל מפנה בחיים שלי, מצאתי בת זוג מצאתי משפחה חמה אוהבת, מפרגנת ללא הרף, למרות הקשיים ולמרות ההבדלים. מסתכל על הילדים שלה ורואה בהם את עצמי, כמה זה חשוב להטמיע ערכים חיוביים, כבוד הדדי והמון אהבה. כילד זה היה חסר לי ואני חושב המון לאחרונה אם בגלל שזה היה חסר לי אולי זה ימנע ממני או שלא אדע איך להעניק להם את מה שהיה חסר לי. המון מחשבות לקראת ותוך כדיי, עשייה, התפתחות והבנה. האם העבר שלכם כילדים באמת משפיע עליכם כבוגרים ?

 

[ע ו פ ר ה]

בוקר טוב

אני לא יודעת מה יוצר את תחושת המשפחה וההתקבצות המשפחתית בחגים. כנראה שאו שזה נמצא או שלא. הורי שיהיו בריאים עדיין בחיים חמי וחמותי כבר לא איתנו כמעט עשרים שנים. אנחנו בחרנו להיפגש בחגים ולחגוג ימי הולדת וימי שישי וחגים ביחד. לעיתים אני מזמינה את הורי להצטרף לערבי שישי עם אחיו ואחותו של בעלי כשהם סועדים אצלנו. לעיתים רחוקות יותר אני מצטרפת לערבי שישי וחג אצל הורי. את לילות הסדר האחרונים בחרתי בכלל לא חגגתי וטסנו לחו"ל תחת מסווה של טיסת חג (תפקיד של בעלי). אולי קצת קשה לעשות פתאום שינוי ולהתחיל לחגוג בפורומים משפחתיים אבל אם זה חשוב לך תתחיל. לגבי השאלה אם העבר משפיע גם היום התשובה שלי היא חד משמעית כן. ישנם ערכים שקיבלתי בבית שאני מנחילה לילדי וישנם דברים שבחרתי לעשות בדיוק ההפך אבל שני הכיוונים נובעים מחוויות הילדות שלי ומדברים שראיתי בבית. בחרתי להיות הרבה יותר סבלנית מהורי. בחרתי לא להתערב בריבים של הילדים שלי כשאני משננת להם כל הזמן שהם הולכים להיות החברים הכי טובים בהמשך. היום הם לא רבים והם חברים נפלאים שאפילו יוצאים לבילויים משותפים. אולי בהמשך זה גם יביא לערבי שבת משותפים, כשהם יקימו משפחות. העבר שלנו נועד כדי שנלמד ממנו לא כדי שנבכה עליו (ושנים בכיתי עד שלמדתי להרפות ולברך על מה שהיה תוך הבנה שזה מה שלימד אותי להיות כמו שאני היום) חג שמח באהבה עופרה מנחה בדמיון מודרך, NLP, פרחי באך וביורוגונומי

 

[רחל הדרומית]

היי לך../images/Emo13.gif

טוב, אז לשאלתך, חד משמעי, בודאי בודאי, העבר מאד השפיע ומשפיע עליי היום כבוגרת וכאמא. תראה כילדה שגדלה חמש שנים באומנה, עברתי התעללות מאד קשה מצד האומנים, סבל שלא מאחלת לאף אחד, דבר שמאד פגע בעתידי, היום כאם אומנת לשלושה אחים, אני מעניקה להם כל מה שאותם הורים אומנים לא העניקו לי, והחשוב מכולם זה החום והאהבה שכל כך חסר היה לי. אני מחנכת אותם להבנת דרך החיים ולהגיע בדרך ישרה לעצמאות. לאחר חמש שנים באומנה אומצתי על ידיי משפחה נפלאה שהעניקה לי הכל, חום, אהבה, ערכים, חיבוקים ולא החסירו ממני כלום. הם לימדו אותי המון על החיים, חלק מהחינוך ראיתי כקשה מאד ולא רציתי מהדברים שהעבירו לי, כילדה לפעמים הרגשתי פגועה כאילו מה הם רוצים ממני, אולי בגלל שאני מאומצת? אבל עם השנים נוכחתי להבין שרק בזכותם אני פה, והרבה ממה שלא רציתי הייתה בכך רק כוונה טובה, שאדע יום אחד להסתדר לבד, ולהעביר זאת לילדיי. היום כאמא אני מלמדת אותם הרבה ערכים שקיבלתי מהבית, הרבה יוצא לי לומר להם הוריי לימדו אותי כך וכך, והנה אתם רואים, אז גם לכם כדאי. הרבה ממנהגיי העבר שהיו לי בילדות ממשיכים היום, הטיולים המשפחתיים שהיו בעבר אנחנו כמשפחה ממשיכים את המסורת הזאת כי נוכחתי מהעבר שזה תורם הרבה לאיחוד המשפחה.המנהגים של החגים, ימיי הולדת משותפים, הכשרות בבית, וכו. היום כאם אומנת, נשואה ואמא לילדים משלי אני מיישמת הרבה ממה שלמדתי כילדה, ומעבירה זאת הלאה למשפחה. העבר רודף ותמיד ירדוף אותנו, מהרע אנו לומדים איך להתמודד ולשנות, ואת הטוב אנו שומרים וזוכרים כדיי שיהיה טוב גם בהווה וגם בעתיד.

 

[אוסה]

אני חושבת שתמיד אנחנו

"לוקחים" "ומשמרים" מעברנו את מה שאנחנו רוצים. אם היתה לנו ילדות עם טיולים וחשבנו שזה כיף מן הסתם נשמח ונרצה לעשות זאת עם ילדנו אבלללללל זה תלוי בפרטנר שלנו. בכל אופן אולי תנסה באמת איכשהו לשמור על המשפחה המורחבת לנסות לאחד אותם שוב. זה חשוב .