A N I g M A
New member
../images/Emo41.gif ההגיגים של סיוון ../images/Emo41.gif
אתמול ישבתי (יותר נכון שכבתי
) והקשבתי לשיר "סופי". איזה שיר מקסים. הוא אפילו גרם לי לבכות. הוא גם גרם לי לחשוב על רעיון - פינה לניתוח (אוף מילה כבדה) השירים של גלעד שגב. כל שבוע (בערך) אני אבחר שיר, עד שהם יגמרו
תשתפו פעולה, טוב? השבוע: סופי סופי תוהה איך זה שהזמן עבר והיא עוד ככה... עדיין חיה. אולי היא מקווה למות כדי שתוכל להיות עם בנה שמת. החלוק פרחים והשמש מסמלים משו יפה, שמח, בתוך כל העצב שלה. הילדים שדוהרים בחדר המדרגות מזכירים לה את הבן שלה. חשוב לסופי להיראות יפה, כי היא עדיין מאמינה (כנראה) שבנה נמצא שם, שהוא רואה אותה. והיא יודעת שהוא שם כל עוד היא זוכרת אותו. אמהות שכולות בד"כ נשארות עם אמונה שכזו. מסרבות להשלים עם העובדת שילדיהן אינם. האיש בחנות הספרים יכול להיות אדם שמזכיר לה את הבן שלה, או אדם שהיה קרוב לבן. היא מבינה שתקופה מסוימת בחיים שלה נגמרה, והיא צריכה להמשיך הלאה. אח"כ, כשהיא רואה את האיש חסר היד היא נזכרת שוב בבן, וזה עוצר אותה מלהתקדם. בסוף השיר כבר כתוב די בבירור שסופי איבדה את הבן שלה. הבן של סופי=אחיו של גלעד. זו דעתי, בכל אופן. אתם מוזמנים להגיב
אתמול ישבתי (יותר נכון שכבתי