נפשו של אלירז
כתבתי בבלוג שלי וקיבלתי תגובות טובות. המון תודה לכל מי שפירגן. אני מעתיק את הקטע שוב, כי הוא נעלם לדפים הבאים. נ פ ש ו ש ל א ל י ר ז בעונה הזו של האח הגדול הכול, או לפחות כל מה שבאמת מעניין, מרוכז באדם אחד : אלירז, המלצר הצעיר, נער הפרברים מגבעת אולגה. וגם הדרמה של העונה מתחוללת בעיקר בנפשו של אלירז. הוא קרוע בין שתי מחויבויות. אין כוונתי לבר לעומת אלין. כנראה שבדילמה הזו הוא נאמן לחלוטין לאהבתו מהבית. מה שמתיש את אלירז הוא הצורך להכריע שוב ושוב בין אמת לשלום. מצד אחד, הוא אדם נעים הליכות שקשה לו עם עימות ומלחמה, מצד שני, הוא אינו מסוגל להשלים עם שקרים וצביעות, שלעתים הכרחיים לשמירה על השלום. הדילמה שלו ייחודית בבית. האחרים נטלו צד מזמן. סער בוחר בלי היסוס באמת שלו, ילדותית, מופרכת ומטופשת ככל שתהיה, וגם דורסנית ככל שהיא. בכך הוא דומה לשרה, שכבר סולקה מהבית בשל אופיה המרושע של האמת שלה, ולעדנה, שהאמת שלה לא ספרה אף אחד אחר ממטר, אם כי לבשה לעתים אופי מוסרי נעלה. איילה? ובכן נראה שביחסיה עם האמת, בניגוד ליחסיה עם סער, היא זו שתוחבת לצד השני טישו משומש לפה. פותנה? שקט במטבח והיא לא תוטרד משום דבר אחר. גואל? לגואל כנראה יש אמת פנימית, אבל הוא מעדיף לשמור אותה היטב לעצמו, ולא רואה כל צורך לאוורר אותה בטיול בחוץ, שם היא תפריע ליחסיו המתהדקים עם יריבו משכבר, עורך הדין הלוחמני. אצל ארז, בעיני עצמו מספר אחת באמיתיות, כה מטושטשים הגבולות בין אמת, הצגה, שיגעון פשוט ואינטואציות כוזבות, שלא אעיז לפסוק דעה בעניין ללא סיועו של איש מקצוע. אלין היא אמיתית להפליא, אבל היא עדיין בוסרית מכדי שיתהווה אצלה קונפליקט שצורתו מעניינת כפי שהיא אצל אלירז. כשאלירז בוחר בשלום, הבית שקט, ואחר ההתרגשות ממחוות הפיוס הראשונית, נעשה משעמם לנו, ואנו, צופי ערוץ עשרים ומאקו לייב צריכים להסתפק בזמזומים של איילה ובמזמוזים של סער. כשאלירז בוחר להילחם, הוא נאמן לעצמו ולנו, אבל הוא נשחק נפשית. הדילמה של אלירז היא דילמה שכולנו נתקלנו ונתקלים בה. אישית, אני, כמו רוב האנשים, איני מעז ברוב המקרים לבחור באמת שלי, וכשאני חושב על אנשים שהולכים עם האמת שלהם בעקשנות, הם מצטיירים בעיניי כקיצוניים ובלתי נסבלים (זוכרים את מנחם בן?). במובן הזה אלירז מספק דוגמה אישית מרשימה מאוד, ואני אשמור אותה איתי הרבה אחרי שהאח הגדול יגמר ומשתתפיו, רובם ככולם, יסיימו להשתכשך בדקות התהילה שיוקצו להם. כי הגם שלעתים קרובות אלירז בוחר בצד של האמת, וחוטא לשלום במידה כזו או אחרת, גם אז הוא עושה זאת בחן ובקסם אישי. התנהלותו היא דוגמה לכך שאמת, כשהיא נקלעת לידי האנשים הנכונים, עשויה להיות דבר נסבל בסופו של דבר.