פילוני נפלאה, ועדיין אני חושבת שאין על אלירז
ושאלין היתה חווה אחרת לגמרי את השהות שם לולא אלירז. אלירז בכל מצב היה מתגלה כמדהים. אלירז ישאר מי שהוא גם אם כולם בבית יגידו הפוך ממנו, כולל הקהל הצועק בחוץ. לאלירז ההבדל בין טוב ורע ברור וחזק מאד - והוא לא ישנה חשיבתו גם אם כל העולם כולו יגיד לו ההיפך. אלירז, דווקא בגלל היותו מי שהוא, איפשר לאלין להיפתח בדיבור ולא לפחד לספר על תחושותיה. זיכרי שעד לחברות הנפלאה הזו ביניהם - אלין לרוב שתקה.