המ.
וואו.קשה לי לסכם מה עברתי עם עצמי בהופעה הזאת. נתחיל מזה שהמאמצים שלי, השתלמו לגמרי. ביום שלישי בבוקר לא הייתי מודעת לזה, עד שחברה טובה שלי אמרה לי כזה "אז את נוסעת לבארבי הזה?לזה שאת כ"כ מחכה?" ועד שפגשתי את שאלי בדרך ופתאום קלטתי ש...זה היום.
עליתי על הרכבת, יש לציין שבכלל לא היו לי פרפרים בבטן, ואותה החברה דיברה איתי בטלפון ואשכרה שאלתי אותה אם אני לא מקולקלת אומשהו, כי זה תמיד תמיד אמור לקרות. וזה קרה, ככל שהתקרבנו לת'א יותר. הגענו די מוקדם ונראה לי שנועם קצת הופתע לראות שהגעתי ונראה לי שאני עצמי לא הכי עכלתי אתזה. כל ההופעה הייתי עם שיר במרפסת הקטנה הזאת, והיה לי את הזמן לחשוב עם עצמי על הכל, והגעתי לתובנות חדשות ולמסקנות שלא חשבתי שאגיע אליהם. עובדה שהיום כבר התחלתי לדבר פחות על מה שאני חושבת ויותר על מה שאני מרגישה. (וזה יזכר אצלי,כי זה אף פעם לא באמת קרה.) הזאת מהאח הגדול באה ואותו יום בכלל זיהיתי אנשים שלמדו איתי לפני 8 שנים בערך והגיעו לבצפר פעם ראשונה, אז נתתי לעצמי צל"ש על הזיהוי הכ"כ מהיר חחחחח אפשר לומר שקשה לי לתאר הופעה שכזו במילים. היה שם קטרזיס אמיתי. (אנטיגונה וזה
) הייתי צריכה את זה כמו לא יודעת מה, זה היה פשוט במקום ואני גאה בעצמי שהכל הלך כמו שצריך. היה לי כייף לפגוש את כולכן, נועה'לה הגיע באמת הזמן שאני אראה אותך מחוץ להופעות של סינרגיה, שיר תודה רבה על האירוח והבמבה וכאלה
מיכלי וענברי, אתן מדהימות שתיכן.
חוץ מהקטע שעצרנו ברכבת כל חמש דקות בגלל חפץ חשוד אנערף, הכל היה ממש טוב. אה כן, ולקום מוקדם. אני לא מאמינה שגברת נועה עשתה לי את זה. כמה שאני פינוקי.
אחרי השלב של הסבל והידיעה מגיע השלב של "האישור המחודש של הערכים" ו-וואלה, אני מרגישה שהוא באמת הגיע.
תודה על כל הערב והלילה המדהימים האלו, והיום שבא למחרת, וגם על הקו נקודה של זגדנסקי (סתם כי הצפרדע והבננה ממש עשו לי את זה
)