אנשים יקרים

[אוראינסוף]

../images/Emo41.gif אנשים יקרים

שמחה למצוא ולגלות את הפורום הזה

, ויש לי 2 שאלות, שאולי מעט קשורות אבל לא ממש, שהייתי שמחה לשמוע עליהן את דעתכם.

מה הבדל המובחן בין זוגיות של היצמדות לבין זוגיות של אהבה? איך יודעים? איך נמנעים מזה? האם אפשר להמיר היצמדות באהבה?

לאחרונה, באופן קיצוני בהרבה מבכל תקופה בעבר שלי, אני מוצאת את עצמי מתמלאת בפרצים של מחשבות שליליות- שנאה כלפי עצמי, שכנוע עצמי בכך שאני לא מאושרת, ביטול של הדברים הטובים שיש לי, תחושה של רצון להרס, חוסר סיפוק ורגש זרות וניכור פתאומי כלפי אדם מאוד יקר וקרוב לי. זה קורה בכל מיני זמנים, אבל הכי הרבה דווקא בסיטואציות מאוד אינטימיות ולכאורה שמחות. למה? איך אני יכולה לטפל בזה? האם זה משליך על מערכת היחסים שלי? האם חלק מהדברים האלה הם, לדעתכם, "אמת" וצריך להתייחס אליהם, או שאני צריכה למצוא דרך להפסיק את המחשבות האלה או למחוק אותן?

יום נפלא לכם ולי. יעל.

 

[kung fu]

הי יעלי ../images/Emo24.gif

מה הבדל המובחן בין זוגיות של היצמדות לבין זוגיות של אהבה? איך יודעים? איך נמנעים מזה? האם אפשר להמיר היצמדות באהבה? קודם כל, אני מקווה שההגדרות שלנו לדברים האלו שקיימים במציאות (זוגיות, היצמדות וכו') תואמות. אנסה בכל זאת לענות על מה ששאלת. נראה לי שזוגיות של היצמדות זה להיות עם מישהו מתוך תחושה של חוסר, צתוך תחושה של אי אהבה לעצמי, ואז להתחבר עם אדם אחר בשביל שהוא יתן לי את האהבה שאין לי בתוכי. שזה בין היתר גם אומר להיות איתו גם אם המערכת יחסים אינה מיטיבה עמי למשל. להיות איתו מתוך נזקקות או משהו כזה. זוגיות של אהבה - להתחבר עם אדם מתוך אהבה אלי ואליו. בלי תנאים, בלי פחד, בלי שיפוט, בלי התניות וציפיות. "איך יודעים"? - עמוק בתוכך את יודעת. "איך נמנעים מזה?" - פועלים מתוך בהירות פנימית. מתבוננים במציאות כפי שהיא באמת. "האם אפשר להמיר היצמדות באהבה"? - לא יודעת. לאחרונה, באופן קיצוני בהרבה מבכל תקופה בעבר שלי, אני מוצאת את עצמי מתמלאת בפרצים של מחשבות שליליות- שנאה כלפי עצמי, שכנוע עצמי בכך שאני לא מאושרת, ביטול של הדברים הטובים שיש לי, תחושה של רצון להרס, חוסר סיפוק ורגש זרות וניכור פתאומי כלפי אדם מאוד יקר וקרוב לי. זה קורה בכל מיני זמנים, אבל הכי הרבה דווקא בסיטואציות מאוד אינטימיות ולכאורה שמחות. למה? אין לי מושג

אין לי מספיק נתונים לענות על זה. אולי את יכולה לענות על זה. נסי לשאול את עצמך את השאלה ולמתוא את התשובה בתוכך. איך אני יכולה לטפל בזה? כנ"ל. אין לי מספיק נתונים. האם זה משליך על מערכת היחסים שלי? כנ"ל. אין לי מספיק נתונים. האם חלק מהדברים האלה הם, לדעתכם, "אמת" וצריך להתייחס אליהם, או שאני צריכה למצוא דרך להפסיק את המחשבות האלה או למחוק אותן? כנ"ל. אין לי מספיק נתונים.