בלה בלה בלה
מה מצחיק אותי יותר מעכשיו? כלום כנראה. זה פשוט שיש לי נטייה ללכת בעיניים גדולות, פקוחות, פעורות אל עבר תהום. זה פשוט זה. אין לי כבר יכולת אחרת לתאר את זה. תמיד ללכת לעברה. הידיים שלי מושטות, אף לא קול אחד גדול שיאותת לי: לא. לא הפעם. תתרחקי מהאש הזאת, כי כבר נכבית ממנה. כמה פעמים אפשר? פעם אחת, פעמיים, מאה, המחשבה ההגיונית היא שבסוף לומדים. שדי, חאלס. מספיק עם התהום הזאת, קדימה חפשי לך תהומות אחרים. אולי הם לא יכאבו כמו הקודמת, [והנה שוב מוכיחה את עניין הללכת עיוורת לעבר התהום] והפעם איתך, כמה מצחיק אותי שאני פשוט נשארת בתהום הזאת. הכל מצחיק אותי בדרך הכי אירונית שהוא יכול. וחשבתי שהשבוע הזה היה לי נקי ממך, והנה החלטתי "לדבר" איתך, נניח, וסתם. אפילו לא דיברנו, וכבר אני נכנסת למערבולת טיפשית של מלל. זה לא יאומן כמה מקום אתה תפוס. וחשבתי שזהו, נגמר, התגברתי קצת, פחות חשבתי עלייך, יותר הצלחתי לעשות דברים שימלאו אותי, בטוב. לא ברע בחרתי הפעם הזאת! אבל הנה, שוב פעם אני פונה אל התהום שלך. כאילו שאתה מחכה לי שם. [ואתה לא. כנראה] לא. אתה לא יכול לחזור אליי למחשבות. ואני היא זו שהכניסה אותך הפעם. אני פשוט רוצה שנדבר כמו פעם. זה הכל. וזה כנראה סוג של מזוכיזם טהור, כל ההתעסקות בך. זה יהיה כואב הרי גם אם אנחנו נדבר כמו פעם, עם ההדים של מה שהיה אז. לא מבינה איך הכנסתי את עצמי שוב פעם להסתבכות הזאת איתך (זה בטח בגלל שתיקנו את המחשב ועכשיו אני שוב פעם יכולה לבהות בהודעה שלך במסנג'ר ולתהות מה אתה חושב עליי. מצחיק כמה מילים שלי נשפכו עלייך. השבוע הייתי גאה בעצמי כל כך, שסוף סוף הצלחתי לכתוב משהו שלא היה קשור בך. אבל הנה זה חוזר. כי כבר חודש [חוץ מהפעם ההיא] לא כתבתי משהו שהוא לא "אתה" וכבר חודש אני לא מצליחה לחשוב שאני יפה וכבר חודש... כבר יותר מחודש. בלה בלה בלה אני מצטערת ממש שלא מגיבה בזמן האחרון כל כך [אבל היי! חלק מזה גם בגלל שלא היה לי מחשב, אז........ לא חשוב] כמה, כמה מילים כבר אפשר לבזבז על הטמטום שלך?! אני שונאת כשאני עושה את זה לעצמי. אוף.
חוזרים לעלילות קווין מלורי וחבריו התרים אחר דרכם הביתה בלולאת זמן אינסופית בפורום גולשים בזמן http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=764
