[אופק דגנית]

../images/Emo4.gif

לפעמים סתם אין לי כח.... ובכל זאת יש אנדרנאלין שזורם..

 

[אופק דגנית]

רגע תרגעי..

תזכרי את עצמך לפני 20 שנה לערך...ותביני.. היום כמעט ארזתי לנער תיק..ושולחת אותו לנגן על הפיוזים של אביו.."אבא..משעמם לי.." במקום זה..הרמתי אני טלפון לאביו וניגנתי לו אני על הפיוזים שלו.. הוא האדם היחיד שאיתו מרשה לעצמי להיות "הר-געש"..טלפוני.. כאילו למה שרק אני אסבול..קיטורים של נער משועמם פצוע שהפסיק לעבוד..... זה כבר פעם שנייה שהוא אומר לי.. אל תשכחי..הוא נער..הוא מנסה הוא מתנסה..אל תעשי טעויות איתו.. זה לא שהוא לא מדבר עם הנער מסביר לו...תומך בי כלפיו.. אבל תמיד הוא נותן לי תחושה "כביכול " שאני קשה מידי איתו..עם הנער.. ואני עדיין עם הפרצוף הזה...

לעוד קצת..