[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo4.gif

מכירות את זה שהטלפון בבית מצלצל ןמבקשים את XXXX (השם של אמא)? אני משתתקת ולא יודעת מה לענות..(בד"כ סקרים וכל מיני בירוקרטיה) (בכל מקום השם של אמא עדיין רשום וקיים) מישהי שהכירה פעם את אמא התקשרה עכשיו כדי לשאול אותה משהו.. אוף..אני שונאת את זה. היא הייתה בשוק.ואחרי השיחה אני כמובן בוכה. אני כבר בריאה,אבל עדיין

, מחכה בדריכות לתוצאות של המבחן שלי .. נוספו פה ושם כמה בעיות בריאותיות קטנטנות אך מטרידות..רבה הרבה עם החבר שלי (מסכן,הוא לא תמיד אשם..) ואין לי כוח להתחיל לחפש עבודה רצינית. בקיצור,לא משהו בכלל.

 

[אדומה2]

שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב

כל הסקרים וכיו"ב שהיו מתקשרים לבית של ההורים שלי ואני הייתי עונה- וואיי, יסלח לי הקוסמוס, אבל מה זה הוצאתי עליהם קריזה. הייתי בכוונה תוקעת להם את העובדה שאימא שלי מתה ככה, בצורה הכי בוטה, זה כל כך הרגיז אותי שהם היו מתקשרים!!! הרי גם ככה זה די מציק שהם מתקשרים, אז לא רק להציק, גם לגעת לי בפצע הכי חשוף בעולם???! עכשיו סיימת את הלימודים נכון? אולי במקום לחפש עבודה ולהרגיש רע עם זה שאין לך כוח להתחיל לחפש את העבודה, תקחי לך איזה שהוא פרק זמן של שקט? לקום מתי שבא לך, לקרוא ספר בים, ללכת לראות את השקיעה, לטייל ברחובות, ככה להירגע ולתת לדברים מבפנים להירגע גם?

 

[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo22.gif

כן,עכשיו מסיימת את הלימודים (יש לי עוד סמינריון לעשות) בינתים אני עובדת (שירות לקוחות)- מינימום משמרות,מינימום שעות.. זה יוצא ממש קצת משהו כמו 15 שעות בשבוע..ולא איכפת לי. ובשאר הזמן אני שומרת על האחייניות שלי (הכי כיף בעולם-זה מה שעושה טוב) וסתם נחה.. אין לי כוח להתחיל את העבודה שיש לי (הגשה עוד חודשיים..אתחיל עוד כמה ימים).. ועוד לא מחפשת עבודה... זה זמן השקט.. חבר שלי רצה שניסע לנופש..אילת..צימר בצפון..חו"ל ..מקום שקט.. אני צריכה את זה מאוד ..אבל לא רוצה כל עוד לא תעבור שנה,פשוט לא מרגישה בנוח עם זה..(יש עוד 3 חודשים) תודה לך

 

[אדומה2]

כן, אני מבינה אותך

אחרי שאבא שלי נפטר לא יצאתי מהבית לבתי קפה וכל מיני כאלה, כמעט חודש שלם לא יצאתי. באיזה שהוא שלב הבנתי שזה עשה לי לא טוב כי הייתי זקוקה לאיזו שהיא התאווררות, אפילו אם זה סתם לקופי בין ל- 20 דקות. אני מספרת לך את זה רק כדי שתשימי לב, שאם את באמת זקוקה לנסיעה, יש לך את כל הרשות בעולם לנסוע- ואני מקווה שתוכלי לתת לעצמך אותה, אם תצטרכי אותה. מקום שקט יכול לעשות המון טוב, איזה מקום נחמד כמו עמוקה או קדיתא...

 

[libi4]

קרה לי גם......./images/Emo24.gif

אומנם אני לא גרה בבית הוריי אבל שיפצנו לא מזמן ואז גרנו שם תקופה ויומאחד כולנו יושבים בסלון והתקשרו מאמריקן לייזר לבקש את אמא ואז עניתי שהיא כבר לא איתנו יותר ומהצד השני השתתקו....ואז היא שאלה מה זאת אומרת? ועניתי שהיא נפטרה והיא ביקשה סליחה...היא לי ממש מוזר כי הפכתי את זה למעין בדיחה במקום להתמודד.... קרה לי שבוע שעבר שחייגתי את המס' של הנייד של אמא ככה פתאום במקום לחייג הבייתה... נורא בא יל לדבר איתה! לספר,לקשקש...אבל אין לאן להתקשר...ממש חונק! הוקוס ליבי איתך!

 

[סְקָאלִי]

../images/Emo24.gif

אוי יקרה שלי. עצוב לי לשמוע כש

. בקשר לסעיפים האחרונים - אפשר לסייע במשהו?

 

[gcnet]

ועוד איך קרה

אני שונאת שזה ככה אני אף פעם לא יודעת מה להגיד =\ לפעמים פשוט מנתקנת את הטלפון וזהו בהצלחה עם תוצאות המבחן =]

 

[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo41.gifעדכון../images/Emo41.gif

בנות יקרות! אני שמחה לבשר לכן שעברתי את המבחן בהצלחה.. קיבלתי 70..קצת יותר מ"עובר"..

זה אומר...זה אומר...זה אומר..שסיימתי את המבחנים של התואר! נשארה עוד עבודת סמינריון אחד ודי.. אה..ואחרי שיחה ארוכה ארוכה השלמתי עם החבר (המקסים) שלי אחרי כאסח של 4 ימים .. הוא אמר (בין היתר) שאני שקועה יותר יותר מדי בעבר ולא נותנת לזה להתרחק ממני וזה לא מאפשר לי להתקדם (אני יודעת שהוא צודק) וקשה לו כי הוא לא תמיד יודע איך להתמודד איתי בעניין הזה בעדינות וברכות. בקיצור,הוא מקסים ואני

אותו מאוד. קשה לי עם זה שהוא אמר את זה בכנות בפנים..אך עמוק בפנים אני יודעת שהוא צודק. תודה לכן הוקוס פוקוס

 

[libi4]

את מלכה../images/Emo106.gif

חיפשתי ת'כתר.... שמחה לשמוע יקירתי! נשיקות

 

[סְקָאלִי]

והנה הכתר ../images/Emo47.gif

אני מה-זה שמחה לשמוע

כל הכבוד לך, הוקוס, את פנתרה אמיתית!!! שיחקת אותה כמו גדולה, ועמדת ביעד! אשכרה מגיע לך קוּלוּלוּ ארוך ... ושמחתי גם לשמוע על החבר. המון נשיקות ואהבה לך, יקירה!

 

[אדומה2]

כל הכבוד יקירה ../images/Emo45.gif

כל הכבוד על הסיום המוצלח!!

ויופי שהשלמת עם חבר שלך, אבל יש לי רק מחשבה אחת לגבי מה שהוא אמר לך: העובדה שזה בעבר לא גורמת לזה להיות פחות משפיע. ברור שלא צריך להיאחז בעבר, אבל חשוב להבין- בעיקר באובדנים מסוג זה שאנו חווינו- שזה לא משהו שיפסיק להשפיע לאחר שהתמודדנו ועשינו עיבוד של הדברים. אין ספק שזה כבר לא יהיה כל כך דומיננטי ונוכל לחזור לאיזו שהיא שיגרת חיים חדשה, אבל השיגרה הזו תכלול את העבר הזה שלנו. רק רציתי לומר את זה, ככה שיהיה רשום איפה שהוא.

 

[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo45.gif../images/Emo51.gif

 

[איחוד האחת]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif וגם ../images/Emo24.gif גדול

 

[Ofra m]

איזה יופי../images/Emo49.gif

מקווה שתהני מכל רגע...ותדעי שיש גם ימים יפים,בהירים ומאושרים כמו היום הזה,תהני לך יקירה מכל שנייה....וד"ש לחבר

 

[הוקוס פוקוס1]

אתן פשוט..פשוט..../images/Emo20.gif

ענקיות.. כל כך כיף שאתן תומכות,מקשיבות ,מייעצות ועוד הרבה.. אני תמיד יודעת שכאן יקשיבו לי ויתנו לי את העיצות הכי הכי.. שוב אני אומרת "איפה הייתי בלעדיכן?"

 

[gcnet]

והו

מזל טוב =]]]

 

[לונה..]

בטח

האמת היא שאני דווקא זורמת איתם לשיחה ובסוף אומרת שהיא לא תחזור בקרוב

הסיטואציה עצמה די משעשעת אותי, למרות שעמוק בפנים זה דוקר... זו כבר לא צביטה, אלא דקירה. מה חשבתם לעצמכם? שהיא בדיוק מכינה קפה עכשיו? איך העזתם שלא לדעת? פעם אמרתי שהיא בחופשה, פעם אמרתי שהיא נפטרה, ופעם ממש כעסתי על הבחורה מהסקרים שאמרתי לה בשיא הרשעות "היא לא פה." "מתי היא תחזור?" "היא לא תחזור, היא מתה." "אוי, אני ממש מצטערת." "טוב, אז ביי" אני קצת מרושעת לפעמים, אני יודעת, אבל יש בזה חינניות מסויימת

מותק, אני כל כך שמחה לשמוע שעברת את המבחן ושאת מרגישה יותר טוב. בכלל, למרות הרגעים הקשים הללו, חשוב לנסות לשמור על השפיות. אני מאחלת לך המון הצלחה, ושולחת חיבוק מפה עד אלייך (ואם זכרוני אינו מטעני זה רחוק!) ובחזרה ושאר מיני קיטש שמתאימים לי לשעה זו של הלילה

ויש לי הרגשה שאני צריכה להוסיף משהו אבל אני לא מוצאת את המילים, אז אני אשים לך אייקון של

במקום, סתם כי בא לי