כובע O קסמים
New member
../images/Emo4.gif ../images/Emo4.gif
היי לכולן, המון המון זמן לא הייתי כאן... ועכשיו אני פה
ורציתי לשתף אתכן קצת במחשבות...תהיות...סתם דברים לא ברורים. אתן יודעות, כ"כ קשה לגור בארון הזה. הקטן.החשוך...יש בו משהו מחניק, תחושה כזאת שלא עוברת , ריח דחוס. כשהיינו קטנים אף אחד לא סיפר לנו שאהבה יכולה להכאיב, יכולה להיות "לא בסדר" / משהו לא תקין...כשהייתי קטנה אבא שמר ואמא חיבקה ואמרו שיאהבו אותנו NO MATTER WHAT!!! חלפו המון שנים מאז (כמו שהאגדות מספרות) היו המון קשיים בדרך, קצת נפילות. ואז הכרתי אותה והכרתי בזה שכל השנים הכל לא היה ממש שלם. וזה לא קשור לבנאדם הטוב שהיא, אלא להבנה שפתאום קיבלתי בי. ועם אותה ההבנה באו מיליון דברים אחרים..התרגשות, פחד, שמחה..הכל התבלבל למערבולת אחת גדולה של רגשות. איך ממשיכים מפה..?למי מספרים? וצריכים לספר...כי הלב מתפוצץ מהסוד הגדול הזה. זהו. עכשיו עומדים בשקט..ומחכים. אפילו אני לא יודעת למה. אולי שנגדל טיפה
שהדברים יסתדרו בראש..ישבו יותר טוב בפנים. שמשהו בלב יקבל החלטה שזה זה ולא משנה מה... פעם ממש מזמן האמנתי שיש אהבה שלא תלויה בשום דבר. האמנתי שהקרובים אליך מקבלים אותך כמו שאתה... חלפו המון שנים- וכמו באגדות..אולי בסוף לכולן יהיה סוף טוב. אולי הדלת של הארון תיפתח..באהבה ולא בפחד בחיבוק ולא בדחיה. אולי מה שאנחנו חושבים, הסיוטים הכי גדולים, הפחדים הכי עמוקים בכלל לא קיימים ויש אי שם משפחה שרק מחכה לתת חיבוק ענק! ואולי לא... אני לא יודעת את כל הדברים, אולי צריכה קצת לגדול..בעולם הישן הכל היה ברור יותר ועדיין..היו בו המון שאלות לשאול! שיהיה לכן אחלה לילה!
היי לכולן, המון המון זמן לא הייתי כאן... ועכשיו אני פה