שאלה.

[אימא של מאיה]

../images/Emo4.gifשאלה.

שלום לכם , אני סקרנית לדעת איך אני יכולה למנוע מהבת שלי להרביץ לי כאשר היא עצבנית , כי אני לא נותנת לה מה שהיא רוצה. לציין שהיא בת 1.2 תודה לכל עונה.

 

[חנה גונן]

איך היא בדיבור?

אולי היא עדין לא מדברת היטב ולכן מביעה את תיסכוליה בצורה פיזית,נסי לחלק את רצונותיה להכרחי ולא הכרחי אם זה משהו לא דחוף תגידי לה אמא תיתן לך עוד רגע ובנתים תפני אותה לפעילות אחרת,או אני רואה שאת מאוד רוצה.... שלך חנה גונן

 

[לאה_מ]

להחזיק את היד שלה ולמנוע ממנה

להכות אותך, לומר לה שאת לא מסכימה שהיא תכה אותך, שזה כואב לך, לנסות לתמלל עבורה את מה שהיא מרגישה (את כועסת כי... / את מתוסכלת כי... וכו').

 

[הורים של בר]

מצטרפת לשאלה ומוסיפה

ומה עושים אחרי כל זה היא פשוט צוחקת וכלל שאת כועסת יותר היא צוחקת יותר??? איך מסבירים שזה לא משחק אלא פשוט כואב... אצלי זה גם נכון לגבי משיכה בשער, המשקפיים צביתות וכדומה... זה פשוט מצחיק את המפלצת שלי

 

[אור אור]

גם עלינו עבר השלב הזה

וכמו שלאה אמרה, פשוט שחררתי את השיער כשהוא משך אותו ותפסתי לו את היד כשהוא הכה ואם הוא צחק, אמרתי לו שזה כואב לי ואם זה הצחיק אותו הפכתי את זה למשחק של דגדוגים וצחוקים. הרי הם לא מודעים לזה שהם גורמים לכאב!

 

[אפרתש]

נשמע לי שמתוארות כאן שתי תופעות

שונות. הרבצה כמשחק, והרבצה כהבעת מחאה. אני מכירה את שתי התופעות, וזה לא אותו דבר. הקטנה שלי מרביצה לי לפעמים וזה נורא מצחיק אותה. זה משחק בעיניה (בעיקר כשהמשקפיים עפים על הרצפה ואמא מתחילה למלמל "אוי ואבוי"). אבל יש גם הכאה "אינסטרומנטלית". כשנגה עלי, קורה שמיתר מגיעה ומתחילה להרביץ לנגה. או שהיא מנסה לקחת לנגה צעצוע, לא מצליחה, ואז היא מרביצה. זה בפירוש לא משחק. היא עושה את זה כהבעת כעס, או כ"ענישה", או אני לא בטוחה מה. ואני חושבת שהתגובה לשני סוגי ההכאה צריכה להיות שונה. למשל - אם היא מרביצה לנגה כשנגה שמה עלי את הראש, אני לא אדגדג אותה במשובה, אלא אנזוף בה. (כמובן מתוך נסיון להבין מה היא מסוגלת להבין בגילה, ומתוך הבנה שהיא אכן חשה איזו מצוקה, לא צריך "להעניש" אותה).