childfairy
New member
../images/Emo39.gif
טוב לקרוא ממך שוב, cherry(נא לקרוא במבטא צרפתי, תודה
) כ"כ יודעת על מה אתה מדבר כשאתה אומר צורך בשינוי... (כן, גם כאן העניין הוא בעיקר זוגיות כי כל השאר מלא אצלי עד אפס מקום). אבל מה... בסביבה שלי אין זכר לאריה, אפילו לא לזנב של אריה. מאקסימום זנב של ירבוע. ואף על פי כן, אני יודעת מעל לכל צל של ספק שאת הרגש שחוויתי (ואני לא יודעת אם הבנתי אותך נכון ואליו התכוונת, אבל זה מה שאני קלטתי ועל זה אני כותבת) - אהבה אחת שהיתה מעל ומעבר לכל מה שהרגשתי לפני (והרגשתי לפני) אין סיכוי שאני אשכח ואין סיכוי שאתפשר על פחות מלהרגיש אותו ואת זה בכל תא ותא בגוף. אני מקווה שגם אתה לא תשכח ויותר מזה, אני מקווה שתרשה לעצמך... שתשאיר לב פתוח (אולי אפילו רק שביל צר ומטושטש אבל קיים, אליו), גם בתוך השיגרה השוחקת, המקהה הזו, גם בתוך השאלות הבלתי פוסקות, גם בתוך הגעגוע והכמיהה ששואבים אותנו אליהם לפעמים כמו מערבולת ונעשים העניין עצמו במקום סימפטום או גורם מוטיבציה. בחדר שלי יש לוח מחיק ומדי פעם מתחלפים עליו ציטוטים של שירים, עד לא מזמן זה היה "אנו נפגש בתום דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים, בתום הרבה לילות. אני יודעת שאתה קרב עכשיו. אביב חלף, קיץ נאסף והגשם שב..." אני מעדיפה לחשוב על זה ככה, הוא בדרך אלי כמו שאני בדרך אליו. וגשם? שנינו יודעים כמה הוא טוב, כמה הוא מחדד הכל בחשיבה, ברגש, הכל הרבה יותר ברור, נמצא גם אם כואב לפעמים. אני מקווה שתמצא את זנב הלביאה שאתה מחפש בקרוב. (ושתתפוס את הזנב הזה ולא תתן לו לחמוק מאחיזתך). פייה.
טוב לקרוא ממך שוב, cherry(נא לקרוא במבטא צרפתי, תודה