תגידו

[בעיקר שואלת]

../images/Emo35.gif תגידו

אתם חושבים שיש נחמה ברחמים עצמיים? לא, כי אני מנסה כבר כמה ימים וזה לא באמת עובד לי,,, ותגידו, לא עברתי ת'גיל למחנה צופי? ולמה דווקא הג'וניור שלי שלא ממש מתאים ככפפה למסגרוֹת, החליט השנה לצאת למחנה הקיץ, מה שיאלץ אותי להצטרף על תקן מבשלת? ואיך לכל הרוחות אני אשרוד את זה? אני בכלל מהנוע"ל,,, ויש פה מישהו שכבר עבר ת'טראומה הזאת? במישהו מתעורר רצון נוסטלגי לחוות שוב? שואלת - תחת לחץ

 

[הנוסע השמיני]

את תהני מכל רגע...

...כי כידוע הטבחים לא אוכלים, כמו הסנדלרים שהם יחפים... וזאת הזדמנות לדיאטה...

 

[בעיקר שואלת]

../images/Emo35.gif תודה מותק

גם אני אוהבת אותך!

ידעתי, ידעתי שאתה תחשוב שזה כיף,,,,,,, מצטרף?

 

[השוטה על הגבעה]

ואם לא מכל רגע

אני בטוח שתוכלי לגנוב שם כמה רגעים קסומים בשעות הלילה.

 

[משורללת יסוד]

היה זה בשדה על יד המחנה

זכרי שאת לא חייבת להיות זו שתקלף את כל תפוחי האדמה, ותוציא לכולם את הערמונים מהאש קחי איתך אטמי-אזניים (לצד המשחה נגד יתושים) ליתר בטחון תחשבי על זה שיום אחד תשבי עם נכד/ה ותספרי לו/ה: "כשהייתי עם אבא שלך במחנה..." גם לי נדמה שאת עומדת להנות, בעיקר שתמיד ניתן להנחם אצל אחד המלווים

 

[בעיקר שואלת]

../images/Emo6.gif

 

[אטיוד5]

מה את לחוצה?

עוד לפני שתעלו על המשאיות, אופס, היום זה אוטובוסים ממוזגים, הוא ככר ירצה לחזור הביתה. או בגלל שהוא שכח את הכובע (תני לו סופסוף ללמוד פעם אחת מהשגיאות של עצמו, אל תארזי לו כלום), או בגלל שהוא התקוטט עם ילדה עם צמות שהוא רצה למצוא חן בעיניה. נו טוב, זה הסצנריו האופטימי. את הפסימי את כבר יודעת, נראה לי.

 

[ירקרק]

SELF MADE

"תני לו סופסוף ללמוד פעם אחת מהשגיאות של עצמו" (זה הסצנריו האופטימי. את הפסימי את כבר כולנו יודעים, נראה לי.

) ירקרק

 

[softy]

קודם כל

אל תשכחי לקחת איתך הרבה אקמול רצוי פורטה. הייתי פעם מלווה בטיול כזה של ילדי כיתה ו', לדעתי נגרם לי נזק בלתי הפיך מאותו טיול. אין ספק, יצאתי אל הטיול עם רון בלב וחזרתי ממנו עם לב ביד. עד היום עוד מתנגן לי השיר שהם שרו שעות על גבי שעות באוטובוס הצפוף והמחניק מריח של נפיחות ילדים צעירים שלא ממש מתאפקים. וזה הולך ככה: סמבה סמבה לה לה לה פלפל וגמבה חתן וכלה סמבה סמבה לה לה לה פלפל וגמבה חתן וכלה. בוא לגינה לגינה בוא, שם חגיגה חגיגה פה. סמבה סמבה לה לה לה פלפל וגמבה חתן וכלה. וכך בקצב מונוטוני כל הדרך... סמבה סמבה לה לה לה... כחוט השערה היה ביני לבין אשפוז כפוי בתום הטיול שהיה היומיים הכי ארוכים בחיים שלי. תחשבי עוד פעם אם את ממש רוצה לצאת לשם.

 

[אטיוד5]

וואלה, הוא צודק

לי מתנגן עד היום "רוצים אותך בטלפון".

 

[קרן אור של בוקר]

אני אוהבת את

המחנות קיץ האלה. אחד הדברים האהובים עלי, זה לקחת את הבן שלי, אוהל, שקי שינה ולנסוע לסופש כזה זרוק. (הבן שלי בן 3).

 

[פנטזיה נשית]

אני די מקנאה בך

אולי לא בעניין הבישולים כי בישול ממש לא מעניין אותי אבל הקמת מתקנים קשרים מסעות וכו' תחשבי חיובי, יקירתי, וחיזרי עם חיוך

אגב, איפה המחנה?

 

[בעיקר שואלת]

../images/Emo35.gif בציפורי ../images/Emo4.gif