נדמה לי
שהכל הוא Buddha Nature. אין אבחנה. אנחנו צריכים (?)לפתוח את ה mind לאחדות הזו, להיות האחדות עצמה. הכל זה תופעות שמופיעות ונעלמות. נסיון לבודד דבר אחד מדבר אחר הוא פיספוס, כך גם לראות עדיפות של משהו על פני אחר, מחשבה על נכון ולא נכון וכן Buddha Nature או לא. אבל מה שכתבתי גם חסר משמעות. רק החוויה הישירה, זו שלא צריכה הסברים מסתתרת לה בפנים, כל כך קרובה, ועם זאת חמקמקה כל-כך. אז השתיקה תהיה התשובה הטובה ביותר!