לפעמים ...
בימים "שחורים" ... אני מתחילה להתלונן לחבר שלי על הגימגום שלי. טאני שואלת אותו הרבה .." מה , האמת הגימגום לא מפריע לך ? אתה לא מתבייש בי כשאני נתקעת ? לפני כולם: המשפחה שלך, החברים שלך ? " . הוא כל הזמן אומר לי , שהוא פשוט לא מבין אותי , למה הגימגום כל כך מפריע ל י. אז אני מגמגמת , אז מה ? "אפשר לחשוב ....מה קרה כבר שכאת נתקעת ???? אז את נתקעת ... BIG DEAL !!!". אני מתחילה להאמין שזה יותר מפריע לי מכל אדם אחר. לאף אחד מהקרובים שלי , זה פשוט לא מעניין!!! קשה להאמין לזה . אבל זה פשוט נכון.