דוקא ברפלקסולוגיה נתקלתי לא פעם ב"נפגעים"
שלא מוכנים שיגעו להם ברגיל, אחרי שנפלו לידיים של מישהו שהגיע מהאסכולה שאם זה לא מכאיב,זה לא אפקטיבי וקרע לרגליים שלהם את הצורה. בשני מקרים נתקלתי באנשים כאלה - אחד שניער לי אתהבהונים ככה שכמעט קפצתי לתקרה מרוב כאבים. בדיעבד, הוא אמנם למד רפלקסלוגיה, אבל בקורס מזורז של כמה חודשים לעוורים (יש תיאוריהמוזרה כזו שאומרת שעצם היות האדם עיוורמפתחת בו רגישויות על). כשלמדתי רפלקסולוגיה, הבנתי שמה שחויתי לא היה זה. במקרה אחר,בפסטיבל.אני מטפלת בתאילנדי על מזרון אחד, ולידי הבעל של אחת המטפלות לוקח מישהי שביקשה טיפול רפלקסולוגי, וקורע לה את הרגליים. היא צועקת והוא אומר לה שככה הטיפול יותר אפקטיבי. דרש ממני איפוק גדול לא להפסיק את הטיפול שלי, ולהעיף אותו מהקורבן התמים שנפל לידיו. אחר כך אני הלכתי לאחראית המתחם ודרשתי ממנה שתשאיר את הרפלקסולוגיה למטפלים בתחום (לטענתה הוא אמר לה שהוא למד - ואגב מהפסטיבל אחרי זה \ אחדהמטפלים הקבועים מסנן את מי שמגיע כמטפלים כדי להבטיח רמה מקצועית) ולגבי הכאב שלפעמים קורה בטיפול - יש מה שנקרא בעיסוי כאב טוב, וגם ברפלקסולוגיה במידה מסויימת, אבל יש המון דרכים לעקוף את נקודת הכאב או לטפל בה בהדרגה כדי לא להכאיב. וטיפול לא מכאיב הוא לא בהכרח מלטף - כשאת נותנת מגע אדמה, זה מאד עוצמתי, אבל ממש לא מכאיב