אתם לא מאמינים מה עבר עליי בלילה...
איזו טראומה באמאשלי. מישהי שהכרתי מאיזשהו מקום ונותק הקשר בינינו פתאום שולחת לי הודעה באייסיקיו. "יובל? תעני זה דחוף!!!" עניתי, והיא אמרה לי מהר מהר מהר להזמין משטרה כי ההורים שלה מרביצים רצח. הייתי קצת סקפטית כי לא מזמינים משטרה סתם, התחלתי לשאול שאלות. מסתבר שהיא ברחה לאילת לשבוע (!) ואז רצתה לצאת עוד פעם וההורים שלה לא הרשו לה, אבל היא יצאה בכל מקרה. אניוואי, התקשרתי למשטרה הכי מהר שיכולתי והתחלתי כבר לבכות מלחץ והפקידה לא יודעת שומדבר מהחיים שלה כוסעמקקקק. לא משנה. בסוף הזמינו ניידת, אני והיא מחכות (נעלו אותה בחדר בזמן שההורים שלה צועקים בקולי קולות) ושומדבר לא קורה. אז התקשרתי למשטרה שוב ואמרו שהניידת ברחוב. התקשרו אליי מהסלולרי ואמרו לי שהם אכן שומעים צעקות אבל לא מהמספר שאני אמרתי, אלא 5 (במקום 7), אבל אי אפשר ממש להבדיל בין שני הבתים הספציפיים אז הגיוני. לא משנה. בסוף ניתקתי את השיחה עם המשטרה והילדה בינתיים אמרה שמישהו הגיע אליה הביתה. חמש דקות או יותר אפילו היא לא ענתה, ואז היא באה ורשמה לי הודעה "הם לוקחים אותי לתחנה להגיש תלונה אני אדבר איתך אוהבת אותך ממש תודה על הכל הצלת אותי." (עם כל מיני אותיות תקועות באמצע, אלה שנתקעות כשרושמים ממש מהר..) והתנתקה. ויו, מצד אחד אני משתגעת מלחץ לגביה, וזה גם עשה לי הרגשה של "יופי, מישהו אשכרה צריך אותי. הצלתי מישהו." אבל עכשיו כולי בהרגשה רעה. \: דמט סתם רציתי לשתף