חיבקתי אותו כל כך חזק, כאילו העובדה שאני מחבקת אותו עכשיו לא תשנה את העובדה שזה נגמר. וזה נגמר... אוטוטו הוא הופך את הדף בספר, עליו שמי כתוב בעפרון כהה, ולא ישוב לקרוא בו עוד. ותעלם לה התשוקה ויגווע רגש וזכרון של יד שנשלחה ולשון שחדרה והתבוננות לחישה חיוך מילה רכה הדף מלא ברשימה דהויה אשר קצה היריעה מלהכיל... ולא תוסיף להכיל. זה נגמר. והוא כבר הפך את הדף בספר, עליו כתוב שמי. "אני אשכח אותך, את יודעת" הוא אומר בהיסח דעת קר. "כן, אני יודעת" אני עונה ומנקה את דמעות הלב מהדף. וכך אעלם מחייך, כשם שתעלם מחיי בעצבות גמורה...
גיליתי את קבוצות הדיון לא מזמן (לפני חודש וחצי בערך) ובאותו יום גם את הפורום "בינו לבינה". אני קורא מידי יום את הרוב המוחלט של ההודעות, ורציתי לומר שאין מקום אחר שהשכלתי כל כך (בנושא זה) כמו בפורום הנוכחי, וכן, רציתי להודות לכל האנשים המשתתפים בדיונים הכל כך יפים ומעניינים. למדתי ואני ממשיך ללמוד הרבה מכם. תודה לכולכם!!! אריאל
במקביל, סקר אחר ניסה לברר את הסיבות לירידה החדה בילודה בשבדיה נשים שבדיות רוצות יותר סקס - כך עולה מסקר שפורסם באחרונה, בו השתתפו 7,000 נשים. המשתתפות בסקר אמרו כי הדעה שנשים פחות מעוניינות ביחסי מין מגברים היא "מיתוס בלבד". במקביל, סקר אחר ניסה לברר את הסיבות לירידה החדה בילודה בשבדיה להמשך הכתבה..
קראתי, וזה עשה לי משהו. אני לא יכולה להסביר למה, אבל באופן מפתיע אחרי שקראתי את מה שכתבת נתקעה לי שורה של שיר (התנגנה והתנגנה והתנגנה...מכירים את הסיוט הזה ששיר נתקע?) בראש : "אם אתה הולך ממני אתה נשאר לבד..." כל פרידה משאירה משהו. מישהו נעלם מחייך, אבל משהו מהקשר תמיד ישאר בתוכך. זה עצוב וזה בד"כ לא קל. אבל את יודעת מה? זאת אולי קלישאה אבל זה נכון: תמיד אחרי סוף מגיעה התחלה חדשה. תחשבי שזכית להרגיש דברים ולחוות דברים, וזה המון לדעתי, וממילא ככל שהזמן עובר יש לנו נטייה אנושית להסתכל אחורה בחיוך. הזמן מעמעם את הכאב והעצב ומביא דברים חדשים.