אנרכיה והחיפוש הרוחני
אנרכיה והחיפוש הרוחני The English version of this essay is to be found on the following URL: http://tinyurl.com/lb2rw לא כמו מרבית האנרכיסטים הידועים, אינני אתיאיסטית. בנעורי קבלתי על עצמי חיפוש רוחני שנמשך לאורך תקופה בת כעשרים וחמש שנה. אני יודעת כי אלוהים קיים. חוויתי את אלוהים. חוויות אלה, נשגבות ומלהיבות עד להדהים, היו גם מנותקות מהסבל אותו ראיתי סביבי בעולמנו והביאו עלי בידוד. לא יכולתי לחלוק את אשר חוויתי עם זולתי. רע עוד יותר: לא יכולתי להקל על סבלותיהם של האנשים ע"י ידיעתי הפשוטה כי אלוהים קיים, כי קיימים עולמות גבוהים יותר מזה בו אנו חיים וכי הנשמה היא אלמותית. בעודני מתחברת עם אלוהים, היו אלמנות ויתומים נמקים בייסוריהם. לא יכולתי להישאר באותם גבהים עילאיים ביודעי מה רב הסבל. נפרדתי כדי לחזור אל המציאות. אין לקבל חיפושים רוחניים למען בריחה מן הבלתי נסבל בעולם זה, כפי שעשיתי. אל יהיו חיפושים אלה מפלט-נואשים לנפש פגועה המנסה למצוא נחמה ומשמעות בעולם יותר מדי אכזרי ומופרך מכדי לחיות בו בתחושה מלאה. נוכל לקבל עלינו חיפוש רוחני רק אם השגנו רמה גבוהה ביותר של בטחון חומרי, הדדיות אנושית-מוסרית והגשמה אישית. כשנחיה בעולם של מסחר חופשי והגון, שוויון בין כל בני אנוש, כבוד ועזרה הדדית בין כל היצורים בני תחושה, הגשמה מרבית של ה'עצמי' ועזרה לזולת בהגשמתם העצמית בעולם החומרי – נגלה כי עדין משהו חסר; משהו שלא יושג ברווחה חומרית, בריאות שלמה ושפע לבדם. כי אנחנו יצורים רוחניים, והצורך להשלים היבט זה שלנו יבוא אז לקדמת הבמה. זה יעלה מעצמו, בטבעיות, בקרבנו כפרטים ובתוכנו כגופים חברתיים ויהיה ביטוי של אחדות אורגאנית שפשוט לא נוכל לעשותו כפרטים מפוזרים כפי שהננו כיום. עדין לא בא זמנה של השלמה זאת. עוד רבה לפנינו עבודת התשתית. אנו בעלי מום, קטועים וחולניים חברתית ומוסרית. אנחנו עבדים. השקפותינו מעוותות. אנו גדושים בשלילה וחשדנות. אנו מלאים בכל צורות אי-הבטחון, הפחד והחרדה, כפי שתכנתו אותנו אדונינו הכלכליים. אנו מלאי בושה. גופינו מורעלים, ואולפנו למצוא נוחם ב"חומר" ובבידור זול ברגעים החופשיים המעטים הניתנים לנו. אנו מתיחסים זה אל זה כבני תחרות. אנו מורגלים רק לראות את השלילי אצל הזולת. במצב כזה של חוסר בריאות, ובחברות כה רחוקות משלמות כמו שלנו, לא נוכל לפרש ולהבין כתבי קודש. אין בנו בהירות וכושר הבחנה לתפוס את הקדושה. מעבר לכל ספק שלא נראה זאת בזולת כי אנו מתחרים בו על מחייתנו. את אותה שלילה שמצאנו בסובבים אותנו, אנו רואים בכתבי הקודש. בתנאים החברתיים הקיימים עומדות לרשותנו שתי דרכי תגובה על עיסוקנו בכתבי קודש. בשתיהן אנו קוראים בהם כלאחר יד ובלי כל הבנה, מאמינים כי הנראה לעינינו הוא גם הנאמר בהם. בדרך אחת אנו דוחים, לאחר מכן, את אשר קראנו בתורה; באחרת אנו מאמצים זאת אל לבנו וחיים בהתאם לכך – בדת קצת יותר נעלה מהזיותינו. מספר לא קטן של מנהיגים דתיים אספו להם קהילות מאמינים גדולות תוך זמן קצר יחסית. לפי נסיוני, המביא להתעלות אמיתית של בני אנוש איננו מתקבל על הלבבות במהירות. אנשים אינם נחפזים להיפטר מכבליהם או לוותר על משענותיהם בקלות. אנשים כבולים לומדו כי כבלים אלה מפרנסים אותם ותומכים בהם; לכן הם נצמדים אליהם נואשות. הם תוקפים ברשעות את המבקשים לשלול מהם את אזיקיהם ומגדירים את המנסים לשחרר אותם כאויבים הבאים להזיק להם. הילכך, דתות שנפוצו במהירות חשודות בעיני כזיוף. דבר נוסף מדאיג אותי עוד יותר. אף כי אוכל לאמר כי מרבית היוצאים לחיפוש רוחני הם בעלי נשמות רגישות גדושי כוונות טובות, הרי רואים אנו כי אין דרך רוחנית אחת שהקלה מעל סבלם ודלותם של האנשים. לדעתי הסיבה לכך ברורה לחלוטין. דתות אינן משנות את המצב הגשמי הגורם לאנשים לחפש דרך החוצה מעולם זה; הן אינן קוראות לביטולם של המעמדות, מוקדי הכוח והפער הכלכלי. בדיוק להפך: הן מעודדות אותם, אפילו מציגות אותם כמחויבי-מציאות. מלמדים את הנוהים אחרי הדת כי אי-ציות לסמכות, או אף הרהור של ספק כלפיה, הם חילול הקודש. העונש על כך, בנוסף לתלאות העולם הזה הנתפסות כנתון בלתי משתנה, הם ייסורי-תופת בל יתוארו בעולם הבא או הפסד גמור של המקום בעולם האמת. עניינם הישיר של הבכירים במדרג הדתי הוא שמירת החיים בעולמנו זה במצב בלתי נסבל, וכך יוכלו לנפנף לפני חוטמי מאמיניהם בגזר-התקווה של העולם הבא – כמובן, אך ורק אם יתנהגו כאן כיאות. עד כה כל הדתות – בלי קשר לשגב אשר בו, או בהעדרו, הן באו לעולם – התדרדרו למערכת שליטה כוללת במחשבה ובהתנהגות של רוב המאמינים ע"י יצירת תנאי-סבל המוניים. עדין לא נולדה הדת האחת והיחידה שתעמיד את חיסול מוקדי הכוח בין עקרונותיה. הם מפתחים את אשליית החלוקה בין העולמות – "הזה" מול "הבא". במקום שהדתות יתארגנו לחסל את העוני ואת התלות הבין-מעמדית, הם מעודדים זאת כשיטה עיקרית של ריכוז הכוח בידי מעטים. דתות ימינו מלמדות אותנו כי אנו כפרטים, ואנו בלבד, נושאים באחריות לכל האומללות והחולי. אילי הממון הנוגשים בנו הם זכים וטהורים. אם תוקפים אותנו עצב, מחלה או עוולה (פעמים רבות מדי בדמות קשיים כלכליים), הרי זה משום שהתרשלנו בביצועו של טקס מסוים, מלמול של נוסחה כלשהי או קסם פולחני אחר. מצפים מאתנו, כמובן, לעשר את הכנסותינו; למסור חלק מזה לממסד הדתי והשאר – לעניים. אין מלמדים אותנו איך לחסל את העוני בחברתנו, אפילו אין אומרים לנו כי הדבר נחוץ. אם נשכח לעשר (שיטה שהותקנה להנצחת העוני ע"י השארת העניים בשוליים וגדישת כיסי הממסד הדתי), מורים לנו, זעם האל יומטר עלינו מן השמים. נכון לעכשו, אפוא, העבודה הקדושה ביותר בה עשוי אדם להיות מעורב, הפעולה הרוחנית היחידה הפתוחה בפנינו, היא חיסול המעמדות והעוני עם כל החולאים הנלוים אליהם כדי שנשתחרר להיות בני-אנוש עצמיים במלוא המובן. רעיון זה מובע במובאה מהקדמתה של אליקס קייטס שולמן לחלק השני בספרה "אמה האדומה מדברת'' (1998). היא כותבת: "רב ששמע את הרצאתה [של אמה] בפני כנס גדול של אנשי דת על אתיאיזם התקרב, כנראה, יותר מ[כלל] הציבור להבנת עמדתה נגד הדת. 'על אף דבריה של גב' גולדמן נגד הדת, היא האדם הדתי ביותר שהכרתי,' הוא אמר." – אמן! הדת אל תהא מפלטם של הדלים כלכלית/שכלית/רגשית/חברתית. אסור לה להיות משכך הכאב לחיים בעליבות כלכלית/שכלית/רגשית/חברתית עד כדי סילוף. אל לנו לחפש בדת את אשר בקשנו לשוא מהזולת, פן נהיה טרף קל ובטוח לאלה שידרשו מאתנו כל צורת התנהגות בלתי נחוצה או אף סטייתית כדי להשיג את הנדרש לנו נואשות בפנייתנו לממסד הדתי לסיפוק צרכינו. פנייתנו אל הדת בצורך חברתי מיסודו, צורך שהחברה חייבת לספקו, מחזקת את הארגון הדתי ומזמינה השתלטות מנהיגים דתיים על חיינו. אדם יציב נפשית יימנע מקשר רגשי המבוסס על ייאוש או על נכות רוחנית; כך גם על המוסריות הרוחנית שלנו לנבוע מתוך עצמנו – בהיותנו בני אנוש שלמים, מגשימי-עצמנו חומרית וחברתית. על הדת להיות ההישג המכתיר בהקמת חברה צודקת, תומכת ומגשימה. לכן היא לעולם לא תהיה תחליף לחברה תקינה. משהקמנו חברות-צדק והגענו לשיעור הקומה האנושי; משהקמנו עולם בר-דיור בו נוכל להתבסס במציאות, בעולם הזה; אזי נפנה בחכמה, בבטחון ובאמונה אל האלוהים למען הגשמה מושלמת. נוכל ליצור קשר אמיתי, כיאה לאנשים-נשים-טף משוחררים, עם ההשגחה העליונה. לא עוד נעמוד לפני הקב"ה כקבצנים, ממשכנים את נשמותינו עבור לחם חוקנו יום יום. דורין אלן בל-דותן, צפת
[email protected] [מאנגלית: דניאל דותן]
פורום היאבקות WWE עורך חידון לקראת השנה החדשה, ומזמין אתכם לקחת חלק ולזכות בפרסים! למה אתם מחכים? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=13&msgid=86151197
תחרות הצילומים "בעלי חיים ואדם" ממשיכה בפורום בעלי חיים במערכת החינוך פרס ראשון - ארוחה זוגית! בואו להשתתף! http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1017&msgid=86239693
