../images/Emo96.gif שרשור כלבלבים רשמי ../images/Emo13.gif../images/Emo107.gif
כל אחד מוזמן לפרסם את חיות המחמד שלו. שלי הכי דומה לשיפו, היא שועל
ברגעים אלה ממש שושית יושבת לידי על כרית על כיסא ואנו שומעות יחדיו שירי פול מאטל אלכימיסט, שהוכיחו בהצלחה שהם מרגיעים אותה מרעמים וזיקוקים
הוריי למוזיקה יפנית~!!! קצת על שושי~ אומצה בגיל ארבע תחת השם "דון" (שם קודם, 'ברקו', איכסעעעעעעעע >O<) מצער בעלי חיים תל אביב והייתה הכלבה הכי מדוכאת ומגעילה שתמצאו ~_~ שהגיעה הביתה הדבר הראשון שעשתה הייתה ללכת לחדר שלי ולשבת מתחת לספריה. ביום הראשון ששהתה בבית השתינה
על השטיח החדש של אמא באמבטיה, אחרי שהיא קנתה אחד חדש כדי לתת לה את הישן (טוב, השטיח היה מכוער
) אבא מיהר להבטיח לנקות ואמא הייתה על סף התפוצצות עצבים. דון לא חזרה על מעשיה וגילתה עצמה ככלבה צייתנית. לאחר שבועיים שהיא הייתה נחנקת מהרצועה שלה ומהקולר, נקנו לה רתמה כחולה ורצועה כחולה מתמתחת לחמישה מטרים, ומאז היא מאושרת
דון גם ביטלה בבוז את כל הצעצועים היקרים שנקנו לה, עצמות ודברים דומים ובאקי הייתה צריכה לחלק הכל לחברים
במיוחד לגולף הזללן של אנבי צ'אן, שקיבל שני חטיפים שדון לא אכלה בכל פעם שבאקי ביקרה אצלה. היום היא משחקת רק עם הפיקאצ'ו שלה, שאותו היא אוהבת להרוג שוב ושוב
היא הוכרזה כגאון והיא כלבה מאוד חכמה בסך הכל, למדה לקשר "אוכל" לאוכל "מים" ולמים וידעה כבר מה זה "טיול" שבאה. היא גם למדה אם איזה נעלים יוצאים לטיול ואם איזה לא, ואם מוציאים "נעלי טיול" היא שמחה וקופצת. יש לה יכולת זינוק מדהימה יחסית למימדיה הצנועים של 25 ס"מ בערך ו9 וחצי קילו, היא יכולה לזנק ליותר ממטר עשרים. כיום היא בת שש, מתחילה קצת להלבין באזור הפנים, אבל לא בצורה רצינית כי היא בלונדינית, והפרווה שלה נהייתה הרבה יותר סמיכה. היא מאולפת לכל הפקודות, אילפתי אותה בעצמי, אבל אני לא מכריחה אותה לעשות שום דבר. כל יום ב6 היא מקבלת מאמא שלי פסטרמה, ואוהבת לאכול גם אבטיח.
היא אוהבת חתולים מאוד, והם נוהגים לחבב אותה. ((טומיקו וטסושה יהיו בהודעה אחרת)) לדון יש חוש ציד מפותח קצת יותר מדי, וזה מתבטא לא רק באהבה של הפרחת ציפורים תמימות לאוויר, אלא גם בכמעט-רצח של האוגר שהיה לי, ניקו, שברח.
זה היה מבהיל לשמוע אותו מצייץ ואת אחותי צועקת "ענבר!" בפאניקה. אבל דון עזבה אותו, ולא פגעה בו בכלל, היא הייתה נורא עדינה איתו, ואז הוא חזר מתחת לספה ואני הוצאתי את המסכן ^^" שהיא הגיעה היו לה שיניים ירוקות, ועשיתי לה ניתוח אצל הוטרינר לניקוי שיניים, ובו הוא היה חייב לעקור לה שתיים. עכשיו השיניים במצב טוב יותר, צהבהבות לבנות. דון גם מסתדרת נהדר עם ילדים קטנים שאוהבים למשוך אותה בכל מיני מקומות, ומכבדת כלבים מבוגרים ממנה וצעירים ממנה, אבל לא סובלת כלבים גדולים וזכרים. סיפור שמראה על כמה שהיא חכמה
יום אחד, דון ניגשה לאמא שלי ורצתה שהיא תוציא אותה. אמא שלי לא רצתה, אז היא אמרה לך "לכי לבעלים שלך, תקפצי עליה ותלקקי אותה או משהו", אז דון קמה, טיפפה ברגלייה לחדרי, ואחרי עשרים שניות הרגשתי "
בום " על הראש שלי, וזאת הייתה דון, שאחרי זה ליקקה אותי למוות והייתי חייבת להתעורר @@; אני אוהבת אותה הכי בעולם
שושי שלי