[ליסה כאן]

סוגוי! הוי! מית סאן! את גדולה!

**סוגדת**

 

[יעל צאן]

וואאייי איזה פיקים מרגשים!!!

 

[פישפשית אחת]

../images/Emo7.gif

אם תעשי אחד כזה לג'אקוטסו אני אבכה

 

[GalaxyAngel]

ללא נושא

 

[פישפשית אחת]

וואו T.T זה יפה../images/Emo99.gif

סאשי תעשה לי חצי שד!

 

[GalaxyAngel]

OMG, מדהים ;-; ../images/Emo135.gif

 

[karyn]

ואי ממש משוררת...

 

[harar8]

../images/Emo7.gif זה כל כך עצוב

 

[מית צאן]

יאא תודה לכולם../images/Emo70.gif../images/Emo29.gif

אל תחשבו שאני באמת משוררת... פשוט היו לי מוזות פתאומיות אחרי ההלוויה של דוד שלי... חשבתי- איך זה שתמיד אחרי המוות רואים כמה היה חשוב לך האדם הזה

וחשבתי איך זה ישפיע על הדמויות... אני לא בוכה... אני לא בוכה... אני לא בוכה... אני לא בוכה... אני לא בוכה... אני לא בוכה... טוב אני כן בוכה...

 

[יעל צאן]

אל תבכי חמודה

 

[מית צאן]

עוד אחד../images/Emo70.gif על ג'אקוטסו...../images/Emo29.gif

סוף והתחלה זה הסוף. הסוף. אני מתקרב, כורע ברך, מסתכל. דמעה חוצפנית דגדגה את האף, נופלת ברכות, עליו. זה לא משפיע, הוא מת. ידי קומצה לאגרוף, חובטת באדמה הקשה לצידו. אני מפנה מבט. לא מוכן להסתכל, על מי שאהבתי יותר מכל, על החבר הכי נאמן שלי, על מי שסיכן את עצמו, על מי שאף פעם לא חשב לבגוד בי, על אהובי בסתר, הוא מת... הוא מת

הרמתי את ראשי והסתכלתי על מה שנותר ממנו, שלד... רק שלד... שאגתי שאגה ענקית, מעוררת חלחלה, הורדתי מבט, הוא לא התעורר. ברור... הוא שלד. פתאום, ככה פתאום, רעדתי כל כך... לא יכולתי לשלוט בזה, כל כך רעדתי... נפלתי למשכב, לצידו, מחבק את העצמות שהתפרקו בזרועותיי. דמעותיי לא הפסיקו לזרום, התחלתי להתייפח בקול. בחלום, ראיתי אותו. הוא עמד מולי, חי, נושם, צוחק, אוכל, שותה, רץ אליי, אני רצתי אליו, חיבקתי אותו בכל כוחי, מאמץ אותו אל ליבי. "אל תדאג..." לחש באוזני "אני תמיד איתך... תמיד..." במילים אלה, הפך לשלד בתוך זרועותיי, אני עזבתי אותו בחלחלה, נותן לעצמו השבורות ליפול מזרועותיי ארצה. ואז, אני צורח: ג'אקוטסווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו ונופל לצידו, שוכב כמו מת. אני מקווה שאני אמות גם... ואז התעוררתי, שטוף זיעה קרה, השלד עדיין לצידי, רק מפורק לחתיכות. שוב שאגתי, וראיתי, שקירות המערה זזים, כאילו הולכים להתמוטט, והחלטתי החלטה. התחלתי לשאוג בכל כוחי, גורם לנערה להתנדנד מצד לצד, הפסקתי לרגע לקחת אוויר, אמרתי: "אני אמות יחד איתך... וככה לא תהיה בודד..." ידעתי שהוא היה אומר "לא", אך לא יכולתי להרשות לעצמי, להשאיר אותו ככה בודד בגיהנום. הקירות זזו, והחלטתי לתת להם להתפרק לבד. שכבתי שוב לצידו, ליד השלד, אני ממלמל: "אני אוהב אותך... עוד מעט אני בא..." פתאום החלטתי, אני אוציא את רסיס האבן. כך יהיה יותר קל. אז, עצמותיי יקברו יחד עם עצמותיו, בין קירות המערה. אספתי את כל עצמותיו, וחיבקתי אותן באהבה. אמרתי: "ביי עולם... ג'אקוטסו- חכה לי עוד קצת..." השלכתי את החרב הצידה, מוציא ממנה את הרסיסים. הוצאתי מזרועי את הרסיס, מצווארי הוצאתי אחד, מבטני הוצאתי אחד. נותר עוד אחד בצווארי. נאנחתי. שלכתי יד, רפרפתי על צווארי, והוצאתי בגסות את הרסיס. הכל היטשטש. זה הסוף. "אני בא ג'אקוטסו..." לחשתי. במילים אלה- מתתי. הסוף של חבורת השבעה, ושל ג'אקוטסו ושלי, אבל התחלה חדשה, של אהבה חדשה... ג'אקוטסו...

 

[יעל צאן]

הנה עוד דימעה יורדת...כשאני נזכרת

בו....איה אתה גאקוטסו!!!.....חזור אלינו....כל כך יפה.....*בוכה*

 

[מית צאן]

../images/Emo9.gifתודה../images/Emo70.gif../images/Emo29.gif

 

[פישפשית אחת]

דיי אני לא מאמינה! זה כל כך יפה...

באמת שבכיתי... עצוב לי שהוא מת יוצרת רוצחת

 

[פיקפיקון]

האהאהא!!! מוחאחאה!!! חייבת להגיד:

"מה...אתה...נועל..? " "לא יודע, חשבתי שהם דווקא אפנתיים..." "יש לי עשרים וארבע שעות להפטר מה...ליצן הזה, או של התכנית שעבדתי עליה שמונה-עשרה שנה- תעלה בעשן. ואתה...נועל...סנדלים עם דמותו!?!??! " *שותה מכוס הרקולס* "אממ...צמא? " "אההההרררג!!! " "לורד פנתרינגטון. עבור...עבור...אביו של נייג'ל... " "אויאלוהים...אילו דרכים יש לינשופים? אולי היא תטיל לו ביצה? " "שלום, אני סוון ואלה החתיכות שלי. תן לנו להכנס, המכנסיים שלי רוצים לרקוד. " "במקום קטן ומחניק... " "אתה רוצה חילזון נע, בלתי מבושל וחי? " "כן. עם עיניים עגולות קטנות, ושיריון עגול ומפותל. " "ושמו הוא ספידי. *פאף* התכוונתי, שמו הוא לא ספידי...*פאף פאף* לא אמרתי כלום..." "מה אמר הפנתר הורוד כשדרך על הנמלה...? " "אני מבחין במוטיב עיצוב פנים פה...האם זה מוטיב? אני חושב שזה מוטיב. " "וואלה. חיית כפפה. " הא! כמה טוב שכבר אמרתי (כתבתי...-.-) את זה...

 

[פישפשית אחת]

חחח הוככה לכך שאני מושפעת מדיסני

"מה...אתה...נועל..? " "לא יודע, חשבתי שהם דווקא אפנתיים..." "יש לי עשרים וארבע שעות להפטר מה...ליצן הזה, או של התכנית שעבדתי עליה שמונה-עשרה שנה- תעלה בעשן. ואתה...נועל...סנדלים עם דמותו!?!??! " *שותה מכוס הרקולס* "אממ...צמא? " "אההההרררג!!! "-הרקולס

קטע סגיד! "במקום קטן ומחניק... " -אלדין

טוב אולי אני לא יודעת את הכל כמו שחשבתי=\ אבל שתים... זה יפה!

 

[פישפשית אחת]

הוחכה*

 

[פישפשית אחת]

נדמה לי=\

אלמוג תחזרי לכתה א! או למיטה כי את נשמעת נורא עייפה...

 

[פיקפיקון]

הציטוט היחיד שמתאים פה הוא:

"אל, אתה ממש ילד גאון! "

 

[פישפשית אחת]

חחחח ../images/Emo9.gif

"הזקן שלך כל כך... פטלטל" "אני רוצה שיסמין תתאהב בי עד קלות הנשמה" "כשפומבה היה צעיר..." "חזיר יבלות צעיררררררררררררררררררררר" "הריח שהוציא היה איום ונורא כל חיות הסוואנה נמלטו במהרה" נשמטי רגישה, אך עורי גס ואבבב..."