שביתת האש לפני קריסה
שביתת האש בין ממשלת ישראל ובין ארגוני ההתנגדות הפלסטינים בעזה עומדת לפני התמוטטות. אומנם הארגונים הפלסטינים הכריזו לפני חודשיים על הארכת הפסקת האש, אולם ממשלת שרון ממשיכה במדיניות של עוצרים וחיסולים. אתמול נורה טיל ישראלי שפצע ארבע אזרחים פלסטינים והרג את אחמד שהואן, פעיל בגדודי עז אל-דין אל-קסאם. כן חיסל הצבא אתמול את אחמד ברהום פעיל צעיר של חמאס מרפיח.. בתגובה שיגרו אתמול ארגוני ההתנגדות 31 פצצות מרגמה וכן טילי קאסם לעבר התנחליות והצבא ברצועת עזה, איש לא נהרג. בריגדת אל נאסיר סלאח אדין הזרוע הצבאית של וועדת ההתנגדות העממית, וברגידת אבו עלי מוסטפה, הזרוע הצבאית של "החזית העממית לשחרור פלסטין" הודיעו כי הן האחריות לירי. גם הזרוע הצבאית של חמאס לקחה אחריות לירי. . הרמטכ"ל של צבא הכיבוש, מופז הורה לצבא להגיב "בכל הכוח הנחוץ", על מנת להפסיק את ירי הטילים. שרון מכנס את ראשי הביטחון הישראלים כדי לגבש תגובה יותר אלימה. די ברור שלממשלת ישראל אין כל אינטרס להמשיך בשביתת האש, במיוחד כאשר תוצאות הבחירות בשטחים מעידות על התחזקות חמאס, וכאשר כאשר עם הרגיעה מתחזק המאבק של העובדים בישראל, כפי שמאבק המורים ועובדי הבנקים מוכיח. כלל לא ברור אם באוגוסט ישראל תצא מעזה, וכל אלו שתמכו בצורה זו או אחרת בשרון בטענה כי משהו חדש מתרחש וכי סוף סוף שרון מתחיל בפינוי התנחלויות, עשויים למצוא עצמם כשוטים מדופלמים התומכים בימין הברוטלי. גם די ברור כי אין לארגונים הפלסטינים כל סיכוי לנצח מבחינה צבאית בהנגשות עם הצבא הרביעי בחוזקו בעולם. השאלה איננה האם הירי על צבא הכיבוש וההתנחלויות מוצדקות, ואכן זאת זכות הפלסטינים להגן על עצמם. השאלה היא כיצד נעים מהביצה בה אנו חיים? ההתחלה של ההבנה היא בכך שנבין כי על בסיס הסדר האימפריאליסטי והקפיטליסטי אין כל אפשרות לצאת מביצת הדמים. האינטרס של ההמונים העובדים הישראלים והפלסטינים להתאחד במאבק למען סדר חברתי שונה שעל בסיסו ניתן יהיה לשני העמים לחיות חיים של ממש תוך פיתוח כלכלי וחברתי לטובת העובדים עצמם.
שביתת האש בין ממשלת ישראל ובין ארגוני ההתנגדות הפלסטינים בעזה עומדת לפני התמוטטות. אומנם הארגונים הפלסטינים הכריזו לפני חודשיים על הארכת הפסקת האש, אולם ממשלת שרון ממשיכה במדיניות של עוצרים וחיסולים. אתמול נורה טיל ישראלי שפצע ארבע אזרחים פלסטינים והרג את אחמד שהואן, פעיל בגדודי עז אל-דין אל-קסאם. כן חיסל הצבא אתמול את אחמד ברהום פעיל צעיר של חמאס מרפיח.. בתגובה שיגרו אתמול ארגוני ההתנגדות 31 פצצות מרגמה וכן טילי קאסם לעבר התנחליות והצבא ברצועת עזה, איש לא נהרג. בריגדת אל נאסיר סלאח אדין הזרוע הצבאית של וועדת ההתנגדות העממית, וברגידת אבו עלי מוסטפה, הזרוע הצבאית של "החזית העממית לשחרור פלסטין" הודיעו כי הן האחריות לירי. גם הזרוע הצבאית של חמאס לקחה אחריות לירי. . הרמטכ"ל של צבא הכיבוש, מופז הורה לצבא להגיב "בכל הכוח הנחוץ", על מנת להפסיק את ירי הטילים. שרון מכנס את ראשי הביטחון הישראלים כדי לגבש תגובה יותר אלימה. די ברור שלממשלת ישראל אין כל אינטרס להמשיך בשביתת האש, במיוחד כאשר תוצאות הבחירות בשטחים מעידות על התחזקות חמאס, וכאשר כאשר עם הרגיעה מתחזק המאבק של העובדים בישראל, כפי שמאבק המורים ועובדי הבנקים מוכיח. כלל לא ברור אם באוגוסט ישראל תצא מעזה, וכל אלו שתמכו בצורה זו או אחרת בשרון בטענה כי משהו חדש מתרחש וכי סוף סוף שרון מתחיל בפינוי התנחלויות, עשויים למצוא עצמם כשוטים מדופלמים התומכים בימין הברוטלי. גם די ברור כי אין לארגונים הפלסטינים כל סיכוי לנצח מבחינה צבאית בהנגשות עם הצבא הרביעי בחוזקו בעולם. השאלה איננה האם הירי על צבא הכיבוש וההתנחלויות מוצדקות, ואכן זאת זכות הפלסטינים להגן על עצמם. השאלה היא כיצד נעים מהביצה בה אנו חיים? ההתחלה של ההבנה היא בכך שנבין כי על בסיס הסדר האימפריאליסטי והקפיטליסטי אין כל אפשרות לצאת מביצת הדמים. האינטרס של ההמונים העובדים הישראלים והפלסטינים להתאחד במאבק למען סדר חברתי שונה שעל בסיסו ניתן יהיה לשני העמים לחיות חיים של ממש תוך פיתוח כלכלי וחברתי לטובת העובדים עצמם.
