לאלא אור.../images/Emo19.gif../images/Emo42.gif
אל תדברי ככה. אפילו לא בצחוק. כי גם אם לפעמים לא הולך טוב, וזה קורה, את לא יכולה לומר שהחיים שלך גרועים. עצם העובדה שאת
חיה, זה כבר דבר טוב
באמת. וגם אם הכל מסתבך [הופ! התחלנו לדבר על זהר!
שלא יודעת כלום ולא יודעת איך לפתור כלום וגם כל החיים שלה איכשהו מתנקזים לזה שאין לה אהבה, וגם כשיש לה, היא מתעלמת ממנו [ממנה, נו.], ופוגעת והורסת והאמת? אני לא מבינה איך אפשר בכלל לאהוב אותי. באמת שלא. אני כלכך חסרת רגישות
ואולי אני פשוט לא יודעת מה אני רוצה. הממ. כן.]. אז על מה דיברנו? אה נו! אם הכל מסתבך, בסוף תמיד יש פיתרון. אפילו אני לאט לאט מתגברת על כל השיט
ותמיד יהיה את מחר. ואת מחרתיים. ותמיד יש אנשים שידעו לעודד אותך [
[email protected], 172849039
], ושאכפת להם ממך. ותאמיני לי שאם אני אומרת את זה, כנראה שזה קיים. [למה דווקא אני? כי עד השנה לא היו אנשים שאכפת להם ממני יותר מברמה השטחית חוץ מליאתי, וזה כלכך השתנה. יש לי את אביעד [נו. המסבך
אבל הוא אחד האנשים שאני הכי הכי אוהבת בעולם הזה, וזה לא משנה באיזה מובן, כי באיזשהו מקום הוא תמיד יהיה חבר טובטוב.], ודני וליאתי ותום ויסמין וכולם. וזה טוב, באמת. ואני מוכנה להיות האביעד שלך! ואני בטוחה שעוד המוניהמונים של אנשים יהיו מוכנים. כי את אישה טובה. ממפ. ונכון שזיינתי פה הרבה, אבל בשורה התחתונה מה שניסיתי לומר לך [ולא רק לך. לכולם] זה שתמיד יכול להיות טוב. ודיכאון זה אמנם דבר נחוץ, אבל תמיד יהיה מי שיוציא אותך מזה ומי שיראה לך שהחיים יפים וחבל לבזבז את הימים בדיכאון. זה באמת ביזבוז
חיוך?
[נווו כמה קיקשתי פה. 95% מפה זה דברים שכבר מזמן הייתי צריכה לומר למישהו. מצטערת
]