[מצית חד פעמית]

../images/Emo32.gif

כל הזמן היה אומר לי שיש לי בטן רכה וקפיצית, שיש לי צמיגים, שיש לי משקל עודף... אני היום נמצאת במצב שאני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שאכלתי יותר מחצי ארוחה ביום... ועכשיו אני פוחדת כי אני לא מצליחה לאכול. אני יודעת שזה לא הכי קשור לפורום פשוט לא ידעתי לאן עוד אני יכולה לפנות... אני פוחדת כי אני לארוצה הפרעות אכילה - היה לי פעם והצלחתי לצאת מזה ועכשיו אני פוחדת... מצטערת עונג - אני יודעת זה לא קשור...

 

[עונג אישה]

אין לך מה להצטער ../images/Emo24.gif

האם ניסית לקבל עזרה? האם בעבר, כשיצאת מזה, נעזרת במישהו? את לא לבד, את יודעת.

 

[מחית תפוחים]

הי מצית../images/Emo24.gif

הרבה מאוד נשים מבינות את מה שאת עוברת, את ממש לא לבד! שתפי את האנשים הקרובים אליך בתחושותייך, ותני להם לעזור לך. אם אינך רוצה לשתף פנים מול פנים, כתבי בפורומים מתאימים, התקשרי לער"ן ובטאי את מצוקתך. איני יודעת מיהו אותו אדם שהיה מעיר לך על הבטן. אני בטוחה שאת יודעת - אמירותיו טפשיות ומרושעות. אבל בכל זאת תני לי להזכיר לך שוב - אמירותיו טפשיות ומרושעות והוא לא שווה אותך. הרבה מאוד אנשים מעדיפים בטנים רכים וקפיציים, אני אחת מהן. בטן יכולה להיות יפה בכל הנפחים, המרקמים והצורות, ואין רק מודל אחד תקין, כפי שהמדיה מציגה. הפחד שלך מובן לגמרי והמודעות שלך יקרה מפז - נסי להשתמש בה. ממש בהצלחה! מחית

 

[גלית35]

היה אומר נו אז מה? ואם היה אומר../images/Emo20.gif

לך שהאף שלך לא יפה בעינו היית הולכת לנתח?או שהציצי קטן מידי? את צריכה להיות חזקה ושלמה עם עצמך-ולא לפתח הפרעות אכילה בגלל מה שאומרים לך.

 

[מצית חד פעמית]

תראי

זה לא שבוקר אחד החלטתי שאני מפתחת לי הפרעות אכילה... זה הדבר האחרון שאני רוצה כי אני יודעת איך זה להיות בתוך זה וזה נוראי... אני לא רוצה את זה... אבל כנראה שפשוט מרוב הדיבורים שלו יצא לי החשק לאכול וככה זה התחיל ועכשיו כשאני כן רוצה לאכול אני כבר לא מצליחה :/

 

[ToryMaster]

נמנמ

מה עם עזרה מקצועית?

 

[גלית35]

רצוי באמת ללכת ליעוץ אם קשה לך../images/Emo20.gif

להתמודד עם זה לבד.

 

[טושית18]

את הבחור שאמר הערות על המשקל

אני מקווה שזרקת... ועכשיו:קודם כל,לפני הטיפול בגוף ובאכילה,את צריכה לטפל בראש ובנפש. שנפגעו עקב ההערות ההלו. כשבנאדם קרוב מבחוץ מעיר הערות לא נעימות הרבה בסופו של דבר הן משתרשות בנו וגורמות לנו להאמין שזה נכון,גם אם זה לא נכון,וגם אם זה פחות חמור במציאות. לכן-קודם כל נסי לחשוב יותר חיובי,לפתח גישה חיובית כלפי האוכל-אוכל הוא לא מחלה,הוא כלי להמשך קיומנו. הוא לא צריך לשמש לך מקור עונש או גמול לעצמך,כמו שבנות עושות בהפרעות אכילה. חשבי על כל הגורמים שמפחידים אותך בלהיות שמנה,בהפרעות אכילה-ונסי להבין מה מניע אותך להתנהג ככה למרות שאת מודעת שזה לא טוב. אחרי שתסיימי והגישה תהיה יותר חיובית יהיה הרבה יותר קל. ועצם זה שאת מודעת לכך שמתפתחת בעיה-זה מצוין. זה צעד ראשון וחיובי