../images/Emo32.gif
יש לי סיפור קצר ששמתי אותו באופטופיק, למרות שהוא שייך לויכוח עם ערני, וזה בנושא עבודות "מכובדות" ו"לא מכובדות": כשהייתי בצבא שירתתי במח' אבטחה שהיתה שייכת לגף מנהלה. היתה מין יריבות בין גף מנהלה לגף מבצעים, וזה בגלל היחס המתנשא של גף מבצעים כלפינו. הם ראו עצמם כיותר טובים מאתנו בגל הג'וב ה"מכובד" וה"זוהר" שלהם. לא זלזלנו בהם לרגע, שהרי העבודה שלהם חשובה ביותר, אבל הם זלזלו בנו, בגלל שבינינו יש עובדי רס"ר, שק"מיסטים, טבחים, אפסנאים, כל מי שהג'וב שלו "מלוכלך". ולנו נמאס מהדאחקות שהיו מריצים עלינו. אז מה עשינו? שביתה. יומחד אפאחד לא קם לעבוד. החלטנו ללמד אותם שיעור בריספקט. וכך היה. הטבחים לא הלכו למטבח, השק"מיסט לא פתח את השק"ם, האפסנאים נשארו בחדר וכך גם השלם, הספר, עובדי הרס"ר וכל מי שיש לו תפקיד "משפיע". התוצאה: עובדי גף מבצעים נשארו רעבים, בלי סיגריות, בלי ציוד, בלי כרטיסיות, עם שירותים מלוכלכים, ואובדי עצות לחלוטין. אז כמובן שהתחוללה מהומה בבסיס, והמב"ס, מפקד גף מבצעים, וקצין הניהול עברו בין כולם, צרחו, דרשו ואיימו. אנחנו - בשלנו. לא חוזרים לעבוד עד שלא יתייחסו אלינו בכבוד המגיע לנו. ולא עזרו האיומים וההפחדות. זה כמו לקחת קופסת גפרורים. גפרור אחד אפשר לשבור, הרבה גפרורים ביחד - לא. בשלב מסוים עובדי גף מבצעים התנצלו על היחס המזלזל שלהם, ונעשתה סולחה ואנחנו חזרנו לעבוד. מאז הבינו שעם גף מנהלה לא מתעסקים. אפילו המב"ס לא יכל עלינו. לימדנו אותם שיעור בריספקט שהם לא ישכחו. מקווה שזה יהיה שיעור לכולם לא לזלזל במי שהעבודה שלו לא "מכובדת"
.
יש לי סיפור קצר ששמתי אותו באופטופיק, למרות שהוא שייך לויכוח עם ערני, וזה בנושא עבודות "מכובדות" ו"לא מכובדות": כשהייתי בצבא שירתתי במח' אבטחה שהיתה שייכת לגף מנהלה. היתה מין יריבות בין גף מנהלה לגף מבצעים, וזה בגלל היחס המתנשא של גף מבצעים כלפינו. הם ראו עצמם כיותר טובים מאתנו בגל הג'וב ה"מכובד" וה"זוהר" שלהם. לא זלזלנו בהם לרגע, שהרי העבודה שלהם חשובה ביותר, אבל הם זלזלו בנו, בגלל שבינינו יש עובדי רס"ר, שק"מיסטים, טבחים, אפסנאים, כל מי שהג'וב שלו "מלוכלך". ולנו נמאס מהדאחקות שהיו מריצים עלינו. אז מה עשינו? שביתה. יומחד אפאחד לא קם לעבוד. החלטנו ללמד אותם שיעור בריספקט. וכך היה. הטבחים לא הלכו למטבח, השק"מיסט לא פתח את השק"ם, האפסנאים נשארו בחדר וכך גם השלם, הספר, עובדי הרס"ר וכל מי שיש לו תפקיד "משפיע". התוצאה: עובדי גף מבצעים נשארו רעבים, בלי סיגריות, בלי ציוד, בלי כרטיסיות, עם שירותים מלוכלכים, ואובדי עצות לחלוטין. אז כמובן שהתחוללה מהומה בבסיס, והמב"ס, מפקד גף מבצעים, וקצין הניהול עברו בין כולם, צרחו, דרשו ואיימו. אנחנו - בשלנו. לא חוזרים לעבוד עד שלא יתייחסו אלינו בכבוד המגיע לנו. ולא עזרו האיומים וההפחדות. זה כמו לקחת קופסת גפרורים. גפרור אחד אפשר לשבור, הרבה גפרורים ביחד - לא. בשלב מסוים עובדי גף מבצעים התנצלו על היחס המזלזל שלהם, ונעשתה סולחה ואנחנו חזרנו לעבוד. מאז הבינו שעם גף מנהלה לא מתעסקים. אפילו המב"ס לא יכל עלינו. לימדנו אותם שיעור בריספקט שהם לא ישכחו. מקווה שזה יהיה שיעור לכולם לא לזלזל במי שהעבודה שלו לא "מכובדת"