מממממממ....דעתי האישית על התוכניות
לא שהתבקשתי,אבל כבר זמן מה אני מנג´ס לעוברי אורח תמימים ברחוב שלא כל התוכניות בערוץ 3 הן הטובות בעולם.אז למה שאחסוך את זה דווקא מהחברים התמימים בפורום?? למה שתפסידו?? אז ככה: מכושפות-הקונספט עצמו מרטיט,כנראה משום שהוא מתחכך בחביבות שרמנטית שאנן דוהרטי פשוט מדהימה)בעיסוקי בחיים-מיסטיקה ונגזרותיה.היישום-קצת פחות.יותר דומה לסרטי שוורצנגר\סטאלונה\ואן דאם.ממש כמו בגולשים בזמן האגדית,אני מעביר ערוץ ברגע שהסיפור התיאורטי של הפורום מתסיים ומתחילות המכות. הכי גאים שיש-לא מכיר,אבל אני מזה לא סובל את הסדרות ה"כאילו ליברליות" האלו,שעושות שירות דוב לגאים ולגאות,בכך שהם מדגישות ומורידות עד לרמת גיחוך את הווי חייהם,שלכשעצמו מעניין באמיתותו,וראוי לקבל שיוויון מוחלט בכל תחומי החיים ברמת המדינה והפרט. הבית הלבן-אחת מהסדרות שגורמות לי לשבת מול הטלוויזיה ולבהות,פשוט לבהות.(צעירים חסרי מנוח,סיינפלד,תהרוג אותי וזהו,וגולשים בזמן-הן האחרות).המחשת הדואליות שבפוטנציאל האדם.מצד אחד,שילוב מדהים בהרמוניותו של פונקציות שונות(תבונה,רגישות,אינטואיציה,וכו´) לכדי תוצר מנהיגותי ראוי לחיקוי,ומצד שני,רדידות הפרט האנושי המוכרת לנו היטב. בנות גילמור-לא,אני לא סובל את המצועצעות האלו.לא את האמא,ובעיקר לא את הבת.סדרה שממחישה את כשלון הפמיניזם,כשלון שהתהווה מתוך דחף עמוק ובלתי נשלט שלך הקולקטיב הנשי להיפוך היוצרות.האשה שולטת,אומרים לנו,ושוכחים להזכיר שחצי מהמשוואה שהוא אימננטי לרבייה,ומכאן חיוני לקיום המשך המין הנשי.לא אוהב את הרכנת הראש של הגברים סבדרה בכל פעם שאחת מבנות גילמור מרגישה שהרוח נושבת לכיוון הנגדי.לא אוהב את החופש הזה במערכת יחסים-אוהב נאמנות והתמדה.ככה אני,משוגע.תכף קמות עלי נשות הפורום,אז הבהרה קלה:פמיניזם,כפי שהוא בא לידי ביטוי היום,באלימות חברתית נשית הנתמך בידי אפליה מתקנת,אינו הפמיניזם המקורי.הפמיניזם,תנועה ששורשיה באקזיסטנציאליזם,רצתה לחלק באופן שווה את עוגת הזרקורים החברתיים ברמת המדינה והפרט,והגיעה למצב שגברים שתומכים בגישה הזאת במלוא לבבם(כמוני)מוצאים עצמם נרתעים,המומים,עם הלשון בחוץ,כשאשה מעיפה להם סטירה כשהם מחמיאים לה על יופיה.חוץ מזה,מזה הקטע הזה של הדיבור המהיר?די,מיצינו,זה לא סקסי,זה לא חינני,זה פשוט ילדותי ולא אטרקטיבי. על דוסון קריק אין לי הרבה מה לאמר,משום שמדובר בסדרה שמתארת,גם אם כי בדביקות מסויימת ובמיעוט דמויות בולט,התבגרות של בן הנוער הממוצע,ובכך תורמת להתפתחות "תקינה" יותר של הנוער האובד שלנו.אבל דחילק,כמה אפשר לסבול את החיוך האינפנטילי של ג´ואי?פעם היה סקסי להדהים,היום קצת מאוס.. שלי מי השורה הזו בכלל-את מי זה מצחיק בכלל??