[innocence]

מן הסתם שאכתוב פה על בעיית המיניות,

ולא על בעיות אחרות, כי אלו לא רלוונטיות לפה. אבל להסיק מכאן שהיתה *רק* הבעיה הזו זה סתם טפשי לא ונכון.

 

[ורוד עם נצנצים]

כמה דברים:

תראי, את עכשיו במצב רגשי מאוד רגיש.. נפרדת ממישהו שמאוד אהבת (ומן הסתם עדיין יש לך המון רגשות אליו) מישהו שהיית איתו מעל 5 שנים שזה בהחלט המון זמן ויוצר קשר שקשה לנתק. נפרדת מהחבר הכי טוב שלך... ולהפרד מבן-זוג אחרי תקופה ארוכה כ"כ זה אומר להפרד מאוד הרבה דברים אחרים שסבבו את זה. זה להפרד במובן מסויים מהחיים שהיו לך עד עכשיו ולהתחיל חיים חדשים. בלעדיו.. אני אנסה להיות מאוד זהירה במה שאני אומרת עכשיו, כי אני רואה את לוקחת את זה מאוד קשה. ברור שהיו 'עוד דברים'. ביננו, אף מערכת זוגית לא נופלת רק בגלל סיבה אחת. תמיד יש מכלול. למען האמת, יש לרוב את הדבר הספציפי שגרם לפרידה ואז אח"כ נזכרים שגם זה וגם זה וגם זה - לא היו משהו בלשון המעטה... אחרי הכל אנחנו בני אדם אינדווידואלים ומאוד שונים ותמיד יהיו נקודות חיכוך. כל עוד הטוב גובר על הרע, מבליגים על הרע ולומדים להשלים איתו. כשמרגישים שנעשה רע יותר מטוב, אז חושבים/מדברים/מציפים את כ-לל הרע. אז נכון שהיו עוד דברים ולא רק הדבר הזה, מצד שני נראה שהדרך היחידה להחזיק מערכת יחסים 'מעורבת' היא ע"י מערכת יחסים פתוחה. מאחר ולרוב האנושות (לפחות בימינו) זה לא מתאים (לא משנה אם סתם מסיבות של חוסר פתיחות או כי זה באמת לא מתאים) אז רוב הזוגות האלה נפרדים ולא שורדים. העובדה שזה עלה בפרידה שלכם, מעידה שזה משהו שהפריע ומאחר וזה נושא מאוד מרכזי ומהותי בזוגיות, אי אפשר להפוך את זה למשהו קטן גם אם רוצים. תראי, אני אתן לך משהו מהחיים האישיים שלי. כשאני התגרשתי, לא הכרתי את המושג הזה א-מיני וחשבתי כל הזמן שיש לי בעיה שאני צריכה להתגבר אליה, שלא אפשרי למצוא מישהו לזוגיות בלי זה ושאולי אם מישהו אחר זה יהיה בסדר. וכמובן שלרגע לא חשבתי שהסיבה שבגללה נפרדתי מבן-זוגי היא זה. היו לי מיליון סיבות אחרות שנראו לי משמעותיות יותר ושהרגשתי שהם הם הסיבה לפרידה. עברו כמה חודשים אפילו כמה שנים... ולא פעם חלפה בראשי המחשבה לחזור חזרה (אני מודה שהמניע למחשבה הזו היה הילדים המשותפים - ובכל זאת..) הגרוש שלי הסכים ללכת לטיפול זוגי ולכאורה אפשר אולי היה לשקם את הנישואים האלה בכל זאת. רק שכל פעם שהמחשבה הזו עברה לי בראש, מיד אח"כ הייתי נזכרת 'בדבר הקטן ההוא' וישר המחשבה היתה נעלמת. ~לזה~, אמרתי לעצמי, אני בחיים לא חוזרת! וברור לי וצריך להיות ברור לך, שזה גם משהו ששום מטפל זוגי לא יוכל לפתור. כי לא את ולא הוא הולכים להשתנות בתחום הזה. לכן, זה פער שתמיד ישאר ותמיד יהווה מכשול. אז זה לא הנקודה עכשיו לנפנף כמו פולני ולהגיד: אמרתי לך. ותאמיני לי שכשספרת על הזוגיות שלך איחלתי לך את כל ההצלחה שבעולם, כי ראיתי כמה זה חשוב לך וכמה את אוהבת אותו והיה נראה שאת שורדת, ולמען האמת לי היה חשש גדול יותר שכל עוד את שם את נפגעת יותר אפילו מבלי להרגיש. קחי את ההבנה הזו כדבר מחזק. תביני שאין כאן אשמה בפרידה ושלמרות כל הכאב, כנראה היה עדיף עכשיו ממאוחר.. (לפחות אין לכם ילדים משותפים

) והכי חשוב זה הלקח לפעם הבאה. כשנכנסת למערכת היחסים הזו, לא ידעת את זה. כשכבר היית בפנים והיית מאוהבת, עשית כל מה שיכולת כדי לשמור על המערכת הזו (ובצדק), אבל כנראה שעדיף לא להכנס למערכות כאלה מראש. לא אם את יודעת שזה המצב. ודבר אחרון אחרון חביב: לגאיה השניה יש בימים אלו חבר מיני. אז כנראה שזוגות מעורבים זה משהו שתמיד נצטרך להתמודד איתו, בעיקר כי אנחנו אחוז קטן. אני מאמינה שמודעות תעזור לנושא הזה. לסיום: הרבה בריאות ואושר ושהתקופה הזו תעבור מהר ותצאי ממנה רק מחוזקת.

 

[Larik]

אהבתי איך שרשמת 'בדבר הקטן ההוא'

 

[Berethor]

זה רק מוסיף ולא מוריד

יש כאן הרבה אנשים שנפרדו "רק" בגלל החוסר התאמה הזאת, אז אם היו גם בעיות אחרות, זה על אחת כמה וכמה. אף אחת לא הסיק שזה "רק" הבעיה הזו, אני לדוגמא 'רק' ציינתי שזה תמיד היה שם. אני בטח שהיו עוד סיבות, וטוב שכך כי אז לא תחשבי שזה 'רק' בגלל זה ואני בטוח שזה לא רק בגלל, לא תאשימי את עצמך ואת טבעך. אני למשל יודע שאצל זוגות מיניים גם שיש בעיות וריבים לפעמיים הם משלמים רק על בסיס האקט הזה, במקרה של א-מיניים, זה רק מוסיף לסבל והמרמור, שרק מצטבר, בעיקר בצד הא-מיני, במודע או שלא במודע. המיניים עצמם מתחלקים לשני קבוצות בנושא הזה, אלא שלא אכפת להם שבת הזוג לא רוצה/לא נהנת, ואלה שלא אכפת להם, במקרה של גבר א-מיני החוסר רצון תמיד מורגש בכל מקרה, לכן אלו הנשים המיניות שלרוב מתלוננות.

 

[Berethor]

את לא אשמה

לא אבדת אותו, נפרדתם, או כמו שרשמת בהתחלה הוא עזב, אני לא מבין איך את יכולה לאשים את עצמך כאשר את עשית הכל והוא עזב אותך למרות הכל. מצטער, אבל זה נשמע שכל החיים שלך סבבו סביבו וזה לא מתכון לקשר בריא, בטח שלא לקשר בין מיני לא-מיני, אני מקווה שהוא לא ניצל את זה לרעה. הסיבה ומוסר ההשכל תמיד חשובים, במיוחד כי מה שהולך פה מזכיר לי את סימפטום האישה המוכה שאוהבת את בן זוגה ומאשימה רק את עצמה. בשורה התחתונה את לא אשמה בשום דבר שקשור לפרדה, חבל שנקשרת בצורה הזאת לאדם שפגע בך ועזב, אני מאחל לך לעבור תתקופה הקשה הזאת, אוליי אפילו למצוא בן זוג מתאים וראוי בעתיד.

 

[מקמיקא]

ברתור, די

אני יודע שיש לך דעה ושאתה מרגיש צורך להתבטא כרגע, אבל זה לא הזמן והמקום. אתה רק מלבה את הכאב שלה עכשיו וסתם. כולנו יודעים מה דעתך בנושא.

 

[snoopytush]

ילדונת

מצאתי לך שיר מושלם! http://www.youtube.com/watch?v=dBzpbXCJFPg&feature=related

 

[snoopytush]

5 שנים זה הרבה מאוד

קשה מאוד למצוא קשר שמחזיק לכל החיים.

 

[Berethor]

לא בשבילי, אבל בשביל החברה המודרנית כן

קשר טוב עם בסיס טוב יכול להחזיק המון זמן, השאלה היא לא כמה 'תתפשרי' ותסבלי(נהפוכו), אלא אם יש לזה עתיד. אבל אם זה לא החזיק יותר כנראה שזה לא היה אמור.

 

[מקמיקא]

../images/Emo201.gif

אני מצטער

הכי חשוב, אל תאשימי את עצמך. את מי שאת, ואם לא הצלחתם לגרום לזה לעבוד - זה כנראה לא נועד להיות... You can't always get what you want, but...

 

[snoopytush]

פעם רביעית שאתה שם קישור לשיר הזה XDDD

אולי תנסה לשמוע את הגרסא של glee http://www.youtube.com/watch?v=ZUYUk5xUPD0

 

[innocence]

תודה לכם על מילות העידוד.

באמת שאני מעריכה את זה. אין לי כל כך לאן לפנות עכשיו...

 

[snoopytush]

מוזמנת תמיד לביתינו הקט

 

[avi1283]

../images/Emo201.gif

מצטער לשמוע. בלי קשר לסיבה המצערת אני והרבה אחרים שמחים לראות אותך כאן, ותמיד נשמח לעזור

 

[ורוד עם נצנצים]

../images/Emo201.gif

מצטערת לשמוע. ואני בטוחה שאת עוברת ימים לא קלים. מקווה שהתקופה הזו תעבור מהר ואם כמה שפחות כאב. זה באמת קשה להפרד ממשהו אחרי 5 שנים. זה כמו להתגרש.. וחברים משותפים זה תמיד קושי נוסף. אני מקווה שתמצאי את הנחמה לה את זקוקה ואת כמובן מוזמנת לכאן תמיד. וכמו שאמר אבי, הייתי מעדיפה שזה יהיה מסיבות שמחות, אבל תמיד שמחים לראות אותך כאן!

(היה לי באמת מאוד עצוב כשעזבת.)

 

[גן עדן בסתיו]

היי מתוקה

אני מאוד מצטערת בשבילך, אבל אל תהיי עצובה, בכל יום שעובר מתאהבים מחדש

אני יודעת שעכשיו זה נראה לך אבוסרד ואת בעצמך לא מעקלת איך אחרי 5 שנים אפשר להחליף אותו, אבל כל יום שעובר יכאב פחות, יהיו ימים טובים יותר וגם פחות טובים, אבל תנסי כמה שיותר לעשות דברים אחרים ולשכוח.... ועוד משהו, אף פעם א תאשימי את עצמך שזה נגמר בגללך...זה דבר נוראי שאנשים עושים לעצמם שהם אומרים "אני אשם" ו.."זה קרה בגללי" כי זה כל כך לא נכון, מניסיון, הייתי עסוקה כל כך בעבר בלכעוס על עצמי שזה היה בגללי הפרידה המסויימת ושביקשתי תשובות למה הוא לא סולח הוא נתן לי תשובות כל כך מגעילות שהבנתי שזה לא בגללי בכלל, וזה כנראה היה צריך לקרות תהיי חזקה, אני פה אם תצטרכי משהו....מוזמנת לשלוח לי מסר ונדבר, ואין מה לעשות, הכל יסתדר בסופו של דבר

כמו שכתבו לך פה שורה משיר מדהים, "זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה ישתחרר..."