גם לנו יצא לנסות
את החטיף. לקחנו בשבת את הקטנטנים לפיקניק בירקון (אגב, מאוד מומלץ בעונה הזו והיו שם לא מעט משפחות עם ילדים קטנים) ורציתי לתת להם משהו לנשנש עוד באוטו בדרך לשם, אז הלכתי על ה"רגילים"- ירקות חתוכים, כרובית מטוגנת, במבה... והאמת שגם את התפוצ'יפס קידס, שנתקלתי בו במקרה בקניות יום חמישי שלי. בדרך כלל לא הייתי מתפתה לתת להם חטיפים, אבל אני רוצה לחשוב שהם כמו אמא שלהם וגם הם צריכים גיוון
לא כ"כ הבנתי בהתחלה מה ההבדל בין התפוצ'יפס קידס לתפוצ'יפס הרגיל אבל אני מניחה שאם משווקים את זה בתור מוצר לילדים הוא עבר איזושהי אדפטציה. מה שכן, אומנם החטיף אפוי ולא מטוגן אבל אני לא יודעת עד כמה זה משנה תזונתית. חטיף זה חטיף. אחרי שסיימנו את סאגת ה"אמא הוא מצייייק לי" וה"אבא תעשה לי" עברנו ל"אני רוצה פטל" והפשושה שלי מחוברת לפטל שלה כמו אינפוזיה, אז חשבתי שזה יהיה זמן טוב לתת להם לנשנש. הקטן (שנתיים וחצי) די התלהב והאכיל את עצמו, את הספסל ואת הבוסטר. ה"גדולה" (ארבע) עזרה לו עם איזו חצי שקית. ובסך הכל נרשמה היענות יפה. אני לא יודעת לומר אם זה עצם הגיוון או שהם התחברו לטעם. אבל אני אנסה שוב, כי אי אפשר לגמרי להימלט מחטיפים וביסלי-צ'יפסלי-כאלה, ממש לא בא בחשבון.