../images/Emo32.gif

אני הולכת לעשות לכן רשימת מכולת של כל הדברים שעשיתי בבית מאז יום חמישי: בחמישי בבוקר בישלתי לשבת כתבתי ברכה לגיסתי שהתחתנה באותו יום גיהצתי שטפתי כלים ביום שישי אפיתי עוגה לשבת שטפתי עוד כלים כיבסתי במוצ"ש שטפתי כלים משבת סידרתי את המטבח ושטפתי אותו הכנתי לחצי סנדוויצ'ים לעבודה. ישבתי עם אמא שלי שהיתה אצלנו בשבת על תפירה תפרתי לחצי כפתור בחולצה אתמול שוב תפרתי הלכתי לקנות לענקיות שלי משלוחי מנות ושלחתי אותם קניתי סוכר ועגבניות סידרתי את המטבח שטפתי אותו, את הסלון ואת פינת האוכל היום הייתי בבוקר ב"עזר מציון" תפרתי עוד כמה דברים ואחרי כל הרשימה הארוכה הזאת החצי ואמא שלו טוענים שאני מתבטלת!!!! ולמי שלא הבינה מה קרה הנה הסיפור בפירוט: במוצאי שבת אמא שלי נתנה לי כסף כדי לקנות משלוחי מנות לענקיות, אתמול בבוקר החצי בא ורצה לקחת חלק ממנו בלי לשאול אז כעסנו עליו אמא שלי ואני והוא צעק על שתינו. הוא רצה את הכסף כדי לנסוע באוטובוס ובסוף, הלך ברגל ושכח לקחת את הסנדוויצ'ים שהכנתי לו לעבודה אז אמא שלי רדפה אחריו. בצהריים הוא בא והתעלם ממני לחלוטין, בקושי אמר שלום, הלך לחדר שלנו והסתגר שם וכשהוא יצא הוא אמר שאני מתבטלת, ואחרי זה הוא ביקש עוד סנדוויצ'ים ואני בהתחלה לא רציתי להביא לו כי אם הוא פוגע בי וטוען שאני מתבטלת אז שלא יתקשר אחר כך לבקש טובות, אבל בסוף כן הבאתי לו. בערב הוא התקשר לאמא שלו וסיפר לה הכל או כמעט הכל והיא באה וצעקה עלי שאני לא בסדר!!! שלא היה לו אוכל והוא היה צריך לבקש סנדוויצ'ים והכי גרוע מותר לו לצעוק עלי ומותר לו להגיד שאני מתבטלת ועוד כל מיני דברים בנושא הכספי שקצת קשה לנו איתו לאחרונה והם עוזרים לנו בו, ושאני לא בסדר שאני לא רוצה לעשות עוד טיפול. כל זה אחרי שאני כבר כמה חודשים עוד לפני הנסיעה שלי ושלה לקייב משתדלת לא לריב איתה ולא להשמיץ או ללכלך עליה כי היא תמכה בי ועזרה לי. נמאס לי כבר מהכל, אני משתדלת באמת משתדלת להיות בסדר עם כולם איתם ועם החצי וזה מה שקורה!!! זהו פרקתי, סליחה על האורך וסליחה שזה יצא אולי קצת מבולבל ואולי לא קשור לפורום אבל, עוברים עלי ימים לא קלים ונמאס לי להיות חזקה בשביל כולם ולנסות להבין את החצי כל הזמן, מתי כבר מישהו יבין גם אותי????
 
מאמר מדהים בנושא הדיבור../images/Emo208.gif../images/Emo91.gif

מאמר מדהים בנושא הדיבור ה` בודק את כל הלבבות ומכיר את כל המחשבות שלנו. אם כן, כדי להעביר אליו יתברך את הרצון שלנו, מספיק להתרכז במחשבה ו-ה` קורא אותה. אם כן, מדוע ההבעה המילולית כה הכרחית בתפילה? אנחנו מוצאים שכל המקורות הקדושים: תנ"ך,תלמוד,זוהר,פוסקים, קבלה וחסידות - כולם מסכימים פה אחד, כי יש חשיבות עצומה לתפילה הנאמרת בפה. יש לכך סיבות עמוקות מאוד. אחד ההסברים אשר ניתן למצוא בחוכמת הקבלה הוא, שהאור האלוהי יורד ועובר כמה וכמה דרגות או שלבים או צורת התבטאות לפני שהוא מגיע לשלב האחרון שלו, שהוא מימוש חומרי. כלומר, מה שמתחיל כרצון הנסתר והנעלה של הבורא יורד משם לשלב המחשבה ומשם מתגלגל ומשנה צורה בתוך צירופיהם של אותיות הדיבור (הרוחני, כמובן) ולבסוף מתבטא בצורה פיזית: העולם בו אנו חיים, עולם המעשה. אם כן, החומר משמש בו-זמנית ככלי רכב המוביל וכמסך המצפין, למחשבת היוצר (מן הרעיון השני נובע רמז הקשור לשם "עולם" מלשון "העלם" מוסתר, מסך). אם כן, בתוך פנימיותו של כל חומר מסתתרים רוח, כוונה, רצון אלוהי, אותיות הדיבור. הסיבה שהרוח מתכסה בחומר ואיננה נתפשת בחושים היא, כדי לאפשר לאדם להשתמש בחופש הבחירה שלו. חישבו על זה: אם נוכחותו של ה` היתה גלויה יותר, אף אחד לא היה מעז להתנגד לה או לפעול בניגוד אליה. כמו שהדברים נראים עכשיו, הבורא מסתתר מאחורי מסכים - חומר. אפשר על-ידי מאמצים לחפש נוכחות זו ולמוצאה - ומכאן הזכות והגמול. אפשר גם להתעלם ולהכחיש את נוכחות הבורא בכל - למרות שיש סימנים, כי אז תולים את האותות באיזה מושג מעורפל של מזל או מקרה - ומכאן העונש. בדומה למחשבות הבורא (באשר כדמותו נבראנו) מחשבותינו זקוקות לכלי-רכב על-מנת לנוע. אותם כלים הם המלים. כדי שיוכל לזרוח - האור זקוק לכלי, למנורה. זוהי הסיבה בעטיה נחוץ לנו כלי ממשי - הדיבור - שבאמצעותו נוכל להביע את רצוננו, אם אנו מעוניינים בסיוע גשמי או רוחני. לעולם הגשמי, בו חי האדם, יש תבנית קבועה, אותה גילו יודעי הסוד. תבנית זו בנויה ממבנים רוחניים מאוד ספציפים, המתבטאים בכל שלב של ההתממשות ממחשבה ועד לפרט החומרי הקטן ביותר. יודעי-הסוד גילו והוכיחו, שכל דבר המתגשם כאן בעולם המעשה, הריהו "ענף" לאנרגיה רוחנית מסוימת, והנקרא בשל כך "שורש". כשמזיזים את הענף מעוררים את השורש. לפיכך, כל דיבור היוצא מפינו נחשב כענף של איזו מחשבה עליונה, עוצמה רוחנית . לפיכך כשמניעים אותו (כשמדברים) הוא מעורר את שורשו, הן מצד החיובי כגון תפילה, הן מצד השלילי כגון הוצאת דיבה, שקר או קללה. כשנקיים בנאמנות את הוראתם של חכמי האמת, אשר הדגישו את הצורך לבטא כלפי מעלה את כל אשר על ליבנו בדיבור, נצליח לכבד את הסדר הנהדר שהבורא יתברך כונן. החכמים מלמדים, שהתפילה מעוררת כוחות כה אדירים, שורשים כה פוריים וכה מבורכים, עד שהאדם המתפלל נעשה בזכותה כשותף ליצירת העולם. מדוע? הלא מצאנו בגמרא (ברכות) שאף הבורא בעצמו מתפלל: "יהי רצון שיכבשו רחמיי את כעסי". בקשה זו היא השורש של כל בקשותינו. לפיכך, לא ניתן לפתוח את תפילת העמידה מבלי לומר: "אדוני שפתי תפתח, ופי יגיד תהילתך" - כלומר, כשאני נכנס לתפילה, שפתי מעוררות את שורשן למעלה והן מביעות את תפילתו של הבורא. מה נורא המקום הזה! וברור שמאז ועד עולם, בכל עת ובכל שנייה, חוזרות ועולות אותן עשר בקשות מלב העליון כביכול, בבחינת "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית". אלא שכדי שיוכל להתגשם כאן בעולמנו השפל ולכבוש את החושך השורר, חייבות הן להתלבש בדיבורים אנושיים דווקא, שהרי הן שורשים ושורשים לא מתגלים בחוץ. דהיינו, כאשר האדם מבטא בפיו את אותן בקשות הרי הוא מעורר את השורשים ונעשה בכך שותף למעשה הבריאה. בזכות התעוררות זו יתעוררו מלמעלה רחמים רבים, אשר יכבשו וימתיקו את כל הדינים, דבר אשר יגרום שפע לכל היצורים, החל במתפלל. ובכן כשהקדוש-ברוך-הוא רוצה להתפלל על מישהו - נעשה אדם. כלומר, הלוואי שיהיה בן-אדם. ציפייתו תהיה אז, שאותו אדם בעצמו יבטא בפיו את האיחול העליון, שיתחנן אף הוא: מי ייתן ואיעשה לבן-אדם אמיתי. נמצא, שבכל דיבור ודיבור של תפילה המופנה למעלה, במטרה להגשים שאיפה זו, אפילו אם אותו אדם לא ייענה מיד ולא יראה תיכף תוצאות מפליאות, הרי שפעל להגשים חלק כלשהו מאותו האדם הפוטנציאלי, שהוא עשוי להיווצר בשיתוף פעולה עם יוצרו. ומכאן, מובן למה מכנים חכמי האמת את האדם "מדבר": שהרי ככל שהוא מדבר כראוי, כלומר מרבה להתפלל על מימוש כל מעלותיו מן הכוח אל הפועל, כך נמדדת הוויתו כאדם. לכן, כשהאדם מתחרט על העבר המכוער וגם מפקיד כעת את רוחו בידיו יתברך להיווצר כרצונו, אזי הוא פשוט יוצר את עצמו, ומשכין בכך את שכינת עוזו (שהוא הדיבור היצירתי המקורי) בתוך גרונו שלו. כתוצאה מהשראה ברוכה זו נובעים מכלי-דיבורו ניבים נבואיים, שהם תורת ה`, תפילת ה` ממש, אשריו. (כמובן שהדברים שנכתבו כאן רק "מרחפים" מעל הנושא. הקורא הקשוב יבחין בוודאי עד כמה קטע זה נזקק להעמקות ולהבהרות. מאושר מי שיוכל להשלים לימוד זה לאור כתבים בעלי ערך או, טוב יותר, בהדרכת מורה מוסמך).
 
• כ ח הדיבור ../images/Emo66.gif../images/Emo141.gif../images/Emo23.gif../images/Emo92.gif../images/Emo63.gif

• כ ח הדיבור ונהר היוצא מעדן להשקות את הגן..." על-פי הזוהר הקדוש, השפע הרוחני (המכונה בשם "נהר"), היוצא מספירת הבינה (רובד רוחני עילאי הנקרא "עדן" בשל רוב תפארתו ועוצם התענוג שחשים כל המתחברים אליו),אותו הנהר מתפצל לארבעה ראשים. כל אחד מארבעת הזרמים מכיל את האנרגיה האלוהית, אשר מתפשטת בעולם הזה ומזינה את ארבעת היסודות של הבריאה: עפר, מים, רוח ואש. ארבעת אלמנטים הללו יוצרים ומטפחים, כל אחד כפי מהותו, את ארבעת הממלכות של החיים: דומם, צומח, בעל-חי, מדבר (אנוש). יסוד האש מקביל לממלכת בני-האנוש. סימן לדבר: הנשמה שנתן בהם הבורא בוערת בשלהבת הקודש, מייצרת חום ואור ועולה אל השמים כלהבת אש. חכמינו כינו את האדם "מדבר", שהרי דרכה של הנשמה להתבטא ויתרונו של האדם על שאר היצורים החיים הוא בכוח הדיבור. אם כן, תיקון הנפש תלוי באיכות הדיבור. וכיוון שעם-ישראל מיועד לתיקון האנושות, משאת-נפשו של היהודי היא לדבר טוב. לדבר טוב משמע, לשמור את המאפיינים של שלושת הצירים המהווים את עצם ה"טוב": תורה, עבודה וגמילות-חסדים. דברי תורה כאמצעי לרכישת ידע רוחני אמיתי המחבר אותנו למסר האלוהי. לשפוך שיח מול הבורא - זו תפילה שהיא עבודה שבלב. לעודד אלמנה ויתום, לחזק אחים ורעים, להיטיב ממיטב דעתנו לאחרים. כל אלו פעולות הקשורות לגמילות חסדים. לפיכך, השימוש הנכון בכוח ההבעה הוא שמבדיל אותנו מהחיה ומשאר הממלכות הנמוכות ומזכה אותנו בתואר "אדם", כלומר "מדבר". התפילה, בניגוד למה שאנשים אחדים נוהגים לחשוב, אינה אמצעי השמור למצבים קשים, לאנשים עצובים או מסכנים זוהי זכות-יתר של האדם, עשיר או עני, שרוצה להאציל את שפתו על-ידי כך שהוא עושה בה את השימוש היפה ביותר שיש. לימוד זה מאפשר לנו להבין את דברי רבי נחמן: "האדם צריך לקבל את מחייתו דרך התפילה. בלעדי זאת, לו היה גדוש בכל החסדים, היה דומה לבעל-חיים ש-ה` יתברך נותן לו הכל - בלי תפילה!" על ידי שמדברים בהתורה בדבורים, מאיר לו הדבור לכל המקומות שצריך לעשות תשובה, עד שזוכה לתשובה שלמה, ועל ידי זה זוכה לבוא לתבונות התורה לעומקה. הדבור הוא כלי השפע שבהם מקבלים השפע, ולפי הדבור, כן השפע: אם הדבור הוא בשלמות ובמלואה, אזי יכולין לקבל בהם השפע וכו`. בשביל זה צריכין להתפלל בדבורים דיקא. על ידי דבורי תורה ותפילה מעלין כל הניצוצות הנפולין, ונתתקנין ונתחדשין כל העולמות הנפולין, ונחשב כאלו ברא שמים וארץ וכל העולמות מחדש. על כן צריכין לדבר רק דבורים קדושים ולא דבורים אחרים, כדי להעלות הניצוצות לתקן כל העולמות, ועל ידי זה יתקרב ביאת המשיח. הדבור יש לו כח גדול מאד. על כן צריך להרבות מאד בדבורי תורה ותפלה ותחנות ובקשות, וביותר בדבורים ושיחות בינו לבין קונו. ואם יהיה חזק בזה כל ימי חייו, בודאי יזכה לאחרית טוב בעולם הזה ובעולם הבא לנצח.(שם כ`ג) גם הדבור הוא בחינת אם הבנים, היינו כמו שהאם הולכת תמיד עם בנה אפילו למקומות המטנפים ואינה שוכחת אותם, כמו כן הדבור הולך עם האדם תמיד אפילו במקומות המטונפים, ומזכיר אותו תמיד את השם יתברך; הינו שאפילו אם האדם מונח, ח"ו, בשפל המדרגה מאד, במקום שהוא, ח"ו אף עפ"י כן. על ידי הדבור יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך לעולם; דהינו שאפילו אם הוא במקום שהוא, אם יתחזק גם שם לדבר על כל פנים דבורים קדושים של תורה ותפילה ושיחה בינו לבין קונו, או לשיח עם רבו או חברו ביראת שמים, יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך לעולם, אפילו שם במקומות הרחוקים מאד מהשם יתברך, שהם בחינת מקומות המטונפים, אפילו אם נפל למקום שנפל, רחמנא לצלן, כי הדבור אינו מניח אותו לשכח את השם יתברך. והבן הדבר היטב מגדל כח הדבור, והוא עצה נוראה ונפלאה למי שחפץ באמת לבל יאבד עולמו לגמרי, חס ושלום כשאדם יושב לדבר מחברו, זה בחינת יומא דדינא, כי הוא יושב ודן את חברו. וצריך לזהר מזה מאד ולהסתכל על עצמו היטב אם הוא ראוי לזה לשפט את חברו, כי המשפט לאלקים הוא, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו; ומי הוא שיכול לידע ולהגיע למקום חברו, כי אם השם יתברך לבדו עקר קיום ושלמות הדבור הוא על ידי אמת, ולזה זוכין על ידי הלל והודאה להשם יתברך ועל ידי למוד הלכות, שעל ידי זה מאירין כל קוי האמת בכל חלקי הדבור ומשלימין הדבור, ואז זוכין לשלמות הדבור, שהיא בחינת לשון הקדש המקשר לשבת וכו`.
 
לדבר עם השם ייסורים

בס"ד לדבר עם השם ייסורים ********************************* רבונו של עולם אני מאמין באמונה שלימה שהייסורים הללו באו אלי בהשגחה פרטית מדוייקת ובבטחון מלא אני מאמין שכל מה שקורה איתי , אתה עושה את הכל , וכל מה שאתה עושה ,אפילו דברים קטנים , זה לטובה , וגם הייסורים הללו הם לטובתי ועל ידם אתה גומל איתי חסד ומנקה אותי מהליכלוך הרוחני שנדבק בי כתוצאה מהעבירות שעשיתי, ויהי רצון מלפניך אב הרחמים והסליחות ,,שע"י סבל זה שאני סובל בייסורי הנפש והגוף ,יתבטלו ממני כל הקטרוגים , וכם הגזירות הרעות יתהפכו לטובה , ואזכה לכפרה סליחה ומחילה על כל עוונותי , מגילגול זה ומגילגולים קודמים , והריני מכוין לקיים בזה שתי מצוות מהתורה : מצות האמונה והמצוה להצדיק עלי את הדין , ויהי רצו מלפניך ה' יתברך , שהייסורים הללו והסבל הזה שהבאת עלי ברחמים הרבים , יעלו לפניך לרצון להקל מעל צער השכינה ומעל צערם של ישראל ,ובפרט בצערו של {פלוני }בענין {חזרה בתשובה , בריאות ,פרנסה , שידוכים , שלום בית, גידול ילדים וכו'}
 
סגולה להגיד 3 פעמים יוםאני מאמין להמתקת הדינ

בס"ד סגולה להגיד 3 פעמים יום אני מאמין להמתקת הדינים על כל דבר קטן שיארע לו , שנתהפך לחלוקו ,או שכח איזה דבר להביא ומצטער מזה ,ואפילו כל מימי צער קטן הנוגע לו ,או לאשתו או לזרעו ח"ו ממטלטלין , יאמר זה ! אני מאמין באמונה שלימה שזה הצער והיסורים שבאו לי הוא בהשגחה פרטית מעם ה' והנני מקבלם עלי באהבה וכל זה בא לי מסבות עונותי הרבים וצדיק ה' על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי ויהי רצון שיהיו אלו היסורים לכפרה על עונותי הרבים {ואם בעת רצון יאמר גם כן :ולהקל בזה צערן של ישראל} והנה מצד הדין היית צריך לפרט ולשוב ולהתודות על החטא ועוון שבסבתם באו לי אלו היסורים , אבל גלוי וידוע לפניך שאין אתי יודע עד מה , לכן יהי רצון מלפניך אבי בשמים שתמחק ותשרש החטא ועון ופשע שגרמו לי אלו היסורים , וימתקו כל הדינים מעל ומעל כל ישראל , ויתהפכו כל הצרופים לטובה, וימשכו חסדים טובים ומגלים לנו ולכל בית ישראל עם עולם אמן: {ואם יאמר זה הנסח אזי מתמתקים ממנו בעזרת השם , כל הדינים יתהפכו כל הצירופים לטובה , ויהיו הייסורים כפרה לכל עווניתו בפרט אם ירגיל את עצמו לומר זאת גם על כל דבר קטן, אז אין שעור לגודל נחת הרוח שיגרום להקב"ה בזה , ושמחה בכל העולמות ,כי דרכו של אלוקינו לנסות את האדם באמונתו ,ואם נתחזק באמונת השם אזי אם וגזרה , ח"ן וימתק הדין מעליו {מתוך "מתוך אמונים"} רבינו ה"דברי אמונה "זצוקללה " היה רגיל לומר בכל מיני צער ויסורים פסוק זה: "ראה עניי ושא לכל חטאותי:" איהא בשו"ע {טי ו"ל ס"ה } לעולם יהא אדם רגיל לומר: "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד :" הועתק שבדור "התחלת אברהם יצחק" ברשות "מכון דברי אמונה" להקמת שכינתא מעפרא לביאת משיח צדקנו ולבנין בית מקדשנו ותפארתנו שיבנה במהרה בימינו אמן כל העם ישראל כל ישועות טובות הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
 

עלה קטן1

New member
את באמת יכולה לשתף ונשמח לעזור

אולי אני לא בענינים אבל למה את נוסעת לקייב? בלי קשר לקייב אמא שלך לא הייתה צריכה לרדוף אחריו עם הכריכים כמה עולה נסיעה באוטובוס כדי לתת לו לפעמים נכון שאת 100% צודקת אבל קצת לשתוק ולותר על דברים אפילו שאינם הגיוניים במיוחד שלא יווצר מתח הוא שיתף את אימו כי הרגיש מאוים גם אמא שלך צעקה עליו לא.... אתם צריכים פרטיות לא אמא שלך ולא אמא שלו ארוחת ערב משוטפת בקביעות כמה ימים ולאט הכל יחזור על מקומו בשלום
 
אוי! אוי!

מצער לשמוע את הקושי שאת עוברת.. אבל הקושי שלך זה בגלל המחשבות שלך ולא בגלל הקושי. ואסביר.. כשאני מכינה סנדוויצים לבעלי.. אני לא מכינה אותו בשבילו.. אני מכינה אותי בשבילי.. נכון שהוא אוכל אותם.. אבל אני הכנתי אותם. כשבעלי מבקש שאכין לו לאכול אני לא רואה את זה כמטלה או כהרגשה שאני פרייארית. אלא אני רואה את זה כמחמאה בשבילי.. אז כשאת מכינה לבעלך משהו למרות שהוא ביקש אותו בצורה הפגנתית. תיראי את זה כמחמאה.. ואם הוא אומר לך שאת לא עושה כלום? תגידי לו אדרבה שיגיד לך מה הוא רוצה שתעשי בשבילו. בהצלחה
 

g a l i 1 0 1

New member
בע"ה הכול יסתדר../images/Emo13.gif

אני בטוחה שאת באמת משקיעה הרבה. תנסי לתפוס איתו שיחה רק שניכם. שיחה רגועה בלי עצבים ובלי טונים גבוהים ותנסי להסביר לו את הדברים. מאחלת לך המון בהצלחה
!!!!
 
זה כל כך כואב לשמוע את התגובות שלהם ../images/Emo10.gif

אני מאוד מאוד מאוד מבינה אותך ויודעת כמה קשה לשמוע את המילים האלה אחרי כל כך הרבה מאמץ ואני מאוד מקווה שבקרוב מאוד תמצאי לכך פתרון שתהני ממנו במקום לסבול מתגובות כאלה
 

לאה 10

New member
וואו, זה באמת מבאס!!

מבינה אותך עד הסוף, זה כ"כ קשה שכל כך משתדלים והאחר לא מבין ולא מעריך!! זה קשה וכואב!! תהיי חזקה, ותדעי, שכולם איתך ומבינות אותך ושלפעמים קורה שיש אי הבנה וזה יעבור, וגם שלפעמים צריך להאיר ולדבר, כי לא תמיד השני באמת רואה את מה שקורה, לפעמים דיבור פותר המון.
 
למעלה