Music addicted 1
New member
../images/Emo32.gif of Music ../images/Emo79.gif
שלום לכולם, החלטתי להתחיל כאן בפינה חדשה שקשורה למוסיקה. בפינה הזאת, אני מתכנן להמליץ בכל פעם על שיר שאני אוהב, לספר קצת על הזמר/ת או הלהקה שעומדים מאחוריו וגם לחשוף אתכם לשירים שלו/ה/הם. אשתדל מאוד לחשוף אתכם לשירים ואמנים שאתם לא מכירים, כדי לחדש לכם ואולי להכיר לכם שיר חדש שתאהבו. ועכשיו, להמצלה. ג'ף באקלי (1966-1997), החל את דרכו המוסיקלית עם סיום לימודיו בתיכון באמצע שנות ה- 80. אז, עבר ללוס אנגל'ס כדי להמשיך ללמוד, ושם גם פיתח את יכולותיו כזמר וגיטריסט. לאחר כמה שנים של לימודים והופעות עם להקות רוק ופאנק שונות חזר באקלי ב-1990 לניו יורק. בניו יורק הקים את להקת GODS AND MONSERS יחד עם גיטריסט נוסף בשם גארי לוקאס, אותו הכיר בערב מחווה לשירי אביו, הזמר טים באקלי, אותו פגש באקלי רק פעם אחת בחייו. אלא, שלהקה זו לא שרדה זמן רב, וג'ף החל בקריירת סולו, שכללה בעיקר הופעות אקוסטיות בבתי קפה ומועדונים קטנים בניו יורק. לאחר כמעט שלוש שנים הקים באקלי הרכב נוסף, נטול שם, איתו הקליט את תקליט המופת GRACE, שזיכה אותו בהצלחה ופירסום רבים, ובין השאר גם באות כבוד צרפתי. ב- 1996, לאחר שנתיים של הופעות ומעט מנוחה, החל באקלי לעבוד על תקליטו השני שהיה אמור להיקרא "אהובתי, השיכורה". ב- 29 במאי 1997, לקראת סיום העבודה על התקליט, שהוקלט בטנסי, ממפיס וניו יורק, יצא באקלי לטייל עם חבר בנמל "מאד איילנד" שנמצא על גדות נהר המסיסיפי. בהחלטה מוזרה של רגע, קפץ ג'ף באקלי עם בגדיו ומגפיו למים והחל לשחות עד שנעלם מתחת למים. גופתו נמצאה כעבור שבוע על ידי ספינת תיירים. באקלי נחשב לאחד הכוכבים העולים בעולם הרוק בשנות ה- 90. מותו גדע באחת קריירה שהיתה יכולה להיות מדהימה. גם הוא וגם אביו (שמת בגיל 28 ממנת יתר של משככי כאבים), זכו להיכלל ברשימת 60 המשוררים - זמרים המשפיעים והמוצלחים ביותר של המאה ה- 20. השיר עליו אני רוצה להמליץ נקרא Je N' en Connais Pas La Fin (מילים: R. Asso, לחן: M. Monnot). במקור, זהו שאנסון צרפתי שבוצע על ידי זמרת הצרפתית אדית פיאף. שיר זה מלווה את באקלי מתחילת דרכו. באקלי מבצע את השיר לבד יחד עם גיטרה אקוסטית. בנגינתו ובשירתו, עם קולו הבמדהים, יוצר באקלי גירסה מתוקה - מתוקה של השיר הזה, שיכולה בקלות להעלות בקלות זכרונות ילדות או פשוט לקחת אותנו על כנפי הדמיון למקום עליו מספר השיר. מקווה שתהנו. רועי.
שלום לכולם, החלטתי להתחיל כאן בפינה חדשה שקשורה למוסיקה. בפינה הזאת, אני מתכנן להמליץ בכל פעם על שיר שאני אוהב, לספר קצת על הזמר/ת או הלהקה שעומדים מאחוריו וגם לחשוף אתכם לשירים שלו/ה/הם. אשתדל מאוד לחשוף אתכם לשירים ואמנים שאתם לא מכירים, כדי לחדש לכם ואולי להכיר לכם שיר חדש שתאהבו. ועכשיו, להמצלה. ג'ף באקלי (1966-1997), החל את דרכו המוסיקלית עם סיום לימודיו בתיכון באמצע שנות ה- 80. אז, עבר ללוס אנגל'ס כדי להמשיך ללמוד, ושם גם פיתח את יכולותיו כזמר וגיטריסט. לאחר כמה שנים של לימודים והופעות עם להקות רוק ופאנק שונות חזר באקלי ב-1990 לניו יורק. בניו יורק הקים את להקת GODS AND MONSERS יחד עם גיטריסט נוסף בשם גארי לוקאס, אותו הכיר בערב מחווה לשירי אביו, הזמר טים באקלי, אותו פגש באקלי רק פעם אחת בחייו. אלא, שלהקה זו לא שרדה זמן רב, וג'ף החל בקריירת סולו, שכללה בעיקר הופעות אקוסטיות בבתי קפה ומועדונים קטנים בניו יורק. לאחר כמעט שלוש שנים הקים באקלי הרכב נוסף, נטול שם, איתו הקליט את תקליט המופת GRACE, שזיכה אותו בהצלחה ופירסום רבים, ובין השאר גם באות כבוד צרפתי. ב- 1996, לאחר שנתיים של הופעות ומעט מנוחה, החל באקלי לעבוד על תקליטו השני שהיה אמור להיקרא "אהובתי, השיכורה". ב- 29 במאי 1997, לקראת סיום העבודה על התקליט, שהוקלט בטנסי, ממפיס וניו יורק, יצא באקלי לטייל עם חבר בנמל "מאד איילנד" שנמצא על גדות נהר המסיסיפי. בהחלטה מוזרה של רגע, קפץ ג'ף באקלי עם בגדיו ומגפיו למים והחל לשחות עד שנעלם מתחת למים. גופתו נמצאה כעבור שבוע על ידי ספינת תיירים. באקלי נחשב לאחד הכוכבים העולים בעולם הרוק בשנות ה- 90. מותו גדע באחת קריירה שהיתה יכולה להיות מדהימה. גם הוא וגם אביו (שמת בגיל 28 ממנת יתר של משככי כאבים), זכו להיכלל ברשימת 60 המשוררים - זמרים המשפיעים והמוצלחים ביותר של המאה ה- 20. השיר עליו אני רוצה להמליץ נקרא Je N' en Connais Pas La Fin (מילים: R. Asso, לחן: M. Monnot). במקור, זהו שאנסון צרפתי שבוצע על ידי זמרת הצרפתית אדית פיאף. שיר זה מלווה את באקלי מתחילת דרכו. באקלי מבצע את השיר לבד יחד עם גיטרה אקוסטית. בנגינתו ובשירתו, עם קולו הבמדהים, יוצר באקלי גירסה מתוקה - מתוקה של השיר הזה, שיכולה בקלות להעלות בקלות זכרונות ילדות או פשוט לקחת אותנו על כנפי הדמיון למקום עליו מספר השיר. מקווה שתהנו. רועי.