../images/Emo32.gif../images/Emo92.gif../images/Emo32.gif../images/Emo92.gif
שוחחתי לפני כמה דקות עם 2 חברים בנהריה, ואחד משלומי. לכולם אותה תחושה: בימים הראשונים של הקטיושות היתה כמות טלפונים אדירה עד כדי מטרד. לאט לאט הכמות ירדה, והיום - לא מתקשרים יותר. "מחזקים אתכם" ; "ליבנו איתכם" ; "עם אחד - לב אחד" סיסמאות נבובות לחוד, ופראקטיקה לחוד. זה יוצר תחושה כאילו אנחנו כאן מרוחקים על איזו פלנטה אחרת, או על איזו צלחת פטרי כש"עמישראל" מתבונן מרחוק בניסוי הנערך בנו. אעיד על עצמי: אתמול היתה אלי שיחת טלפון אחת בלבד: מישהו שחלף כאן בנהריה ורצה להכנס לכוס קפה. אלא שאז היה המטח של אחה"צ והוא המשיך בדרכו למרכז הארץ. ובצדק. לפני כמה דקות, כשהוספתי את האייקונים לכותרת, נפלה כאן קטיושה. אז בחייכם, אם זה לא קשה, בין דיון לדיון שברומו של עולם על מה ואיך צריך לעשות בימים אלה - התקשרו למישהו בשדרות או בצפת וכד'
שוחחתי לפני כמה דקות עם 2 חברים בנהריה, ואחד משלומי. לכולם אותה תחושה: בימים הראשונים של הקטיושות היתה כמות טלפונים אדירה עד כדי מטרד. לאט לאט הכמות ירדה, והיום - לא מתקשרים יותר. "מחזקים אתכם" ; "ליבנו איתכם" ; "עם אחד - לב אחד" סיסמאות נבובות לחוד, ופראקטיקה לחוד. זה יוצר תחושה כאילו אנחנו כאן מרוחקים על איזו פלנטה אחרת, או על איזו צלחת פטרי כש"עמישראל" מתבונן מרחוק בניסוי הנערך בנו. אעיד על עצמי: אתמול היתה אלי שיחת טלפון אחת בלבד: מישהו שחלף כאן בנהריה ורצה להכנס לכוס קפה. אלא שאז היה המטח של אחה"צ והוא המשיך בדרכו למרכז הארץ. ובצדק. לפני כמה דקות, כשהוספתי את האייקונים לכותרת, נפלה כאן קטיושה. אז בחייכם, אם זה לא קשה, בין דיון לדיון שברומו של עולם על מה ואיך צריך לעשות בימים אלה - התקשרו למישהו בשדרות או בצפת וכד'
