האנשים, מועצת יש"ע, כל מי שאכפת
לו. היה צורך לחשוב על כל הנושא מלכתחילה. מנהלת סלע התבררה כשגיאה גדולה. היה צריך ליצור מצב שבו כל משרדי הממשלה שקשורים ל"לאחר הפינוי" יקצו משאבים למציאת מקומות עבודה למפונים, מציאת מקומות חלופיים למגורי קבע. הבעיה הגדולה שכולם חשבו שהפינוי הוא בבחינת אופציה אף אחד לא חשב לרגע שאכן יהיה פינוי, שאכן יוצאו אזרחים ממקום משכנם ויועברו למקומות ארעיים. סוף מעשה במחשבה תחילה. אם היו אנשי יש"ע ונציגי הממשלה יושבים ודואגים לאופציות לאנשי הגוש המצב היה נראה אחרת לחלוטין. אין ספק שיש בעיה עם אנשים בני 50- והלאה מבחינת מקומות תעסוקה אבל אולי אפשר היה ליצור מקומות יש מאין ולתת לאותם אנשים את ההזדמנות השניה בחיים. אבל ... עכשיו חייבים לקום ולעשות ללכת לחפש מקומות חלופיים מקומות עבודה ולחפש חיים חדשים
