18

[jeackyh]

../images/Emo32.gif 18 ../images/Emo185.gif

18 זה גיל שאת צריכה להקדיש הרבה יותר לעצמך, הרבה יותר נוכחת, עם יותר משמעות. את כבר צריכה יעוד ועברת קברת דרך ואת לעצמך הכי רוצה למצוא אהבה. זה הגיל שאת מרגישה להרגיש לא שלמה וגם לא מושלמת, מחפשת את המישהו שיגרום לך לאהוב את עצמך הכי הרבה מתמיד. בדר"כ את שקועה בתוך כוסות קפה ממוחזרות על המרפסת נתפסת על כל בריזה שעוברת באמצע אוגוסט, עצב זה הכי הכי. רגעי האושר הם כל כך קצרים, חולפים כל כך מהר...כ"כ קל לשרות בעצב. את רוצה לעשות משהו, לקום, לחתום את עצמך איפה שהוא- לא למות מחר כאילו כלום. את רוצה לצעוק לכל העולם, את האומץ להיות עם הגבר שרוצה אותך, להסתכל בעיניים של כולם. אבל את עדין אותו יצור שברירי וקטן, וחלש, ודכאוני, שקט ומופנם עם טונה ביקורת עצמית על עצמו ועל הסביבה. ואיזה יופי את קוראת את כולם, ואת עצמך-אבל לא יודעת לשנות כלום. מזויפת, כ"כ מזויפת. והכי אני אוהבת את דיוויד קופרפילד כי הוא לימד אותי לשנוא את הזיוף. אבל עדין מזויפת. חיוך קטן מבחוץ וסערות רגשות בחדרי הלב, כולם מזויפים. באמצע הלילה רוצה לעלות על מטוס שיקח אותי מחלקה ראשונה או שניה, לא ממש משנה לי...רק לא גרמניה. כי גרמניה זה טו מאצט' מטען ריגשי בשבילי. שיקח אותי ללונדון או למקום קריר אחר...שיחמם לי את הלב. 18 זה לא סתם גיל, המון משמעות.

 

[not myself anymore]

ספיר נורא עצוב...

נורא יפה.... הזכרת לי תקופה שכבר הספקתי לשכוח

שיהיה לך הכי טוב שבעולם

ושתהיי הכי אמיתית שאפשר

 

[Ez sLeeP]

יקירתי,

תיארת בכ"כ הרבה מילים את ההרגשה הכה-פשוטה, כה עצובה, כה בלתי-ממוצה שאני מרגיש עכשיו, כעת, בימים אלו, בתקופה זו, בזמן הזה. את מוזמנת ללגום מכוסות קפה ממוחזרות אצלי במרפסת. נחפש את הבריזה ביחד.

 

[ZVI Z]

יש לי מזל שאנלא יודע להכין קפה.

כי אז תמיד מכינים בשבילי. אבל חוצמיזה שאוף את יותר מידי צודקת,את לא אמורה להזכיר את זה. הולכים להיות לי עכשיו כמה חודשים כאלה,בגלל זה אני כל כך מת להיות כבר בארה"ב.עולם חדש וטוב יהיה,איך יהיה!(כן בטח)