קטע..?? דעות.
"כי ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה" או.... "הנה ימים באים נאום ה'...והשלכתי רעב בארץ לא רעב....... כי אם לשמוע את קול דברי ה'." נבואת חורבן או נבואת נחמה...? יושב חושב ומה כבר יכול לקרות במדינה שכזאת... מדינה שכל ערכיה מושחתים שלאזרחיה כבר לא משנה איפה היא תתקיים רק שתהיה מדינה, שלא משנה להם אם הלאום כתוב ב ת.ז שמייחדת אותנו מכל שאר האנשים בעולם... שהדת כבר אינה מעניינת אותם-ושהם צריכים לנסוע למזרח הרחוק בשביל להבין מה שהם באמת.. האם באמת מגיעה לנו נבואת נחמה...? גאולת עם ישראל תבוא או בתקופה שכל עם ישראל יהיה חייב או בתקופה שכל עם ישראל יהיה טוב, בעיתה ואחישנה. אם היא תבוא בעיתה.. היא תבוא יחד עם בעיטה,ואם היא תבוא ב אחשינה אז עם ישראל יהיה צדיק. מה מצבנו היום...? אם ננתח את המצב הדתי אמוני כפרני של העם היום נראה שאנחנו לא פה ולא פה. לא חייב ולא צדיק, כבר לא איכפת לנו מהזהות היהודית שלנו אבל לעומת זאת אנחנו מתחנכים ומחנכים את ילדינו לחינוך ערכי דתי, אנחנו סותרים את עצמנו, אנחנו לא שומרים שבת אבל ביום כיפור אנחנו נצום. אנחנו חקקנו שיום השבת הקדוש הוא קדוש ולכן לא עובדים בו אבל אנחנו רוצים שהתחבורה הציבורית תפעל. אנחנו עם מפולג. אנחנו מפולגים כי אנו ימנים ושמאלנים אנחנו מפולגים כי אנחנו בעד החזרת שטחים ונגד החזרת שטחים אנחנו מפולגים כי אנו בעד דיבור עם הצד הפלשתינאי ואנחנו גם נגד זה. אבל... אנחנו מפולגים עוד יותר, אין שום מנהיג בציונות הדתית כל אחד בוחר איזו דרך הנהגה שמתאימה לצרכיו האישיים בעוד שאת שאר הדרכים הוא רומס, ה"דתיות" מצטיירת כלפי חוץ כמשהו לא ברור, ללא גבולות, בלי קווים אדומים, בשונה מן "החרדיות" ל"כיפות הסרוגות" אין כמעט בעיה עם כלום הם יקבלו את כולם גם אם הוא לא כל כך שומר תורה ומצוות גם אם הוא לא הכי הולך בדרך ה'. לעומת זאת החרדים יוקיעו אדם כזה מתוך החברה להם, וכשיוקיעו זה יראה כלפי החוץ, הוא לא ילך באותו לבוש והוא לא יראה אותו הדבר, משנים אפילו את שמו, הוא לא חרדי הוא שבבניק . אדם שמסתכל מבחוץ על כל האי סדר הזה ששולט בדתיות שכביכול אמורה להיות היותר מוסרית והיותר טובה שעוזרת לזולת, כבר לא מבין מה קורה. כל אחד עושה מה שהוא רוצה, ולא כי לא איכפת לו אלא בגלל שהרב שלו אומר לעשות ככה, אבל הרב השני אומר להיפך... הדתיות צריכה מנהיג, צריכה מישהו שירכז את כל הכוחות שטמונים בה, בין בכיפות הסרוגות ובין בחרדים, מישהו שירכז את כל הכוח שטמון בנוער אבל שישמור על מסגרת, מישהו שיהיה מנהיג אמיתי! שיוכל להוביל אותנו אל מדינה מאוחדת שגם האנשים שאינם שומרי תורה ומצוות יכירו ב-ה', שאנשים לא ישנאו אחד את השני כי הוא ככה והשני ככה. אדם שיצליח לגשר בין כל המחלוקות הפנימיות שקיימות אצלנו, ואז גם נצליח לפתור את ל הבעיות שקיימות גם בחוץ. ואז בעז"ה נגיע ל..."כי ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה"
"כי ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה" או.... "הנה ימים באים נאום ה'...והשלכתי רעב בארץ לא רעב....... כי אם לשמוע את קול דברי ה'." נבואת חורבן או נבואת נחמה...? יושב חושב ומה כבר יכול לקרות במדינה שכזאת... מדינה שכל ערכיה מושחתים שלאזרחיה כבר לא משנה איפה היא תתקיים רק שתהיה מדינה, שלא משנה להם אם הלאום כתוב ב ת.ז שמייחדת אותנו מכל שאר האנשים בעולם... שהדת כבר אינה מעניינת אותם-ושהם צריכים לנסוע למזרח הרחוק בשביל להבין מה שהם באמת.. האם באמת מגיעה לנו נבואת נחמה...? גאולת עם ישראל תבוא או בתקופה שכל עם ישראל יהיה חייב או בתקופה שכל עם ישראל יהיה טוב, בעיתה ואחישנה. אם היא תבוא בעיתה.. היא תבוא יחד עם בעיטה,ואם היא תבוא ב אחשינה אז עם ישראל יהיה צדיק. מה מצבנו היום...? אם ננתח את המצב הדתי אמוני כפרני של העם היום נראה שאנחנו לא פה ולא פה. לא חייב ולא צדיק, כבר לא איכפת לנו מהזהות היהודית שלנו אבל לעומת זאת אנחנו מתחנכים ומחנכים את ילדינו לחינוך ערכי דתי, אנחנו סותרים את עצמנו, אנחנו לא שומרים שבת אבל ביום כיפור אנחנו נצום. אנחנו חקקנו שיום השבת הקדוש הוא קדוש ולכן לא עובדים בו אבל אנחנו רוצים שהתחבורה הציבורית תפעל. אנחנו עם מפולג. אנחנו מפולגים כי אנו ימנים ושמאלנים אנחנו מפולגים כי אנחנו בעד החזרת שטחים ונגד החזרת שטחים אנחנו מפולגים כי אנו בעד דיבור עם הצד הפלשתינאי ואנחנו גם נגד זה. אבל... אנחנו מפולגים עוד יותר, אין שום מנהיג בציונות הדתית כל אחד בוחר איזו דרך הנהגה שמתאימה לצרכיו האישיים בעוד שאת שאר הדרכים הוא רומס, ה"דתיות" מצטיירת כלפי חוץ כמשהו לא ברור, ללא גבולות, בלי קווים אדומים, בשונה מן "החרדיות" ל"כיפות הסרוגות" אין כמעט בעיה עם כלום הם יקבלו את כולם גם אם הוא לא כל כך שומר תורה ומצוות גם אם הוא לא הכי הולך בדרך ה'. לעומת זאת החרדים יוקיעו אדם כזה מתוך החברה להם, וכשיוקיעו זה יראה כלפי החוץ, הוא לא ילך באותו לבוש והוא לא יראה אותו הדבר, משנים אפילו את שמו, הוא לא חרדי הוא שבבניק . אדם שמסתכל מבחוץ על כל האי סדר הזה ששולט בדתיות שכביכול אמורה להיות היותר מוסרית והיותר טובה שעוזרת לזולת, כבר לא מבין מה קורה. כל אחד עושה מה שהוא רוצה, ולא כי לא איכפת לו אלא בגלל שהרב שלו אומר לעשות ככה, אבל הרב השני אומר להיפך... הדתיות צריכה מנהיג, צריכה מישהו שירכז את כל הכוחות שטמונים בה, בין בכיפות הסרוגות ובין בחרדים, מישהו שירכז את כל הכוח שטמון בנוער אבל שישמור על מסגרת, מישהו שיהיה מנהיג אמיתי! שיוכל להוביל אותנו אל מדינה מאוחדת שגם האנשים שאינם שומרי תורה ומצוות יכירו ב-ה', שאנשים לא ישנאו אחד את השני כי הוא ככה והשני ככה. אדם שיצליח לגשר בין כל המחלוקות הפנימיות שקיימות אצלנו, ואז גם נצליח לפתור את ל הבעיות שקיימות גם בחוץ. ואז בעז"ה נגיע ל..."כי ניחם ה' ציון ניחם כל חורבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה"
