שרשור עייפות...

[ליאת של תומר וענבר]

ענבר בת שלוש

ובקושי נתנה לי לישון הלילה...(אבל זה די נדיר....אני חושבת שהיה לה יום עמוס חוויות והיה לה קשה לעכל את הכל)

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

ואני סתם עייפה כי נועם מצונן ומשתעל

והתעורר בלילה בוכה משיעולים

 

[אמא של א וגם של ר]

"אם היית הבכור, היית נשאר בן יחיד"

זה המשפט שאנחנו נוהגים לומר לאפרוח (שנתיים וחודש), שעדיין לא הפנים את שנת הלילה כיחידה אחת רצופה. אחותו ישנה מגיל 3 חודשים לילה רצוף, וגם היום כשהוא מתעורר ומיילל היא לא שומעת אותו (ישנים באותו חדר). הוא מתעורר בלילה טוב פעם אחת וברוב הלילות - פעמיים שלוש. הלילה התחלנו סדרת חינוך, נראה...

 

[polinomialy]

עכשיו, כשיש קצת זמן, אני גם אקטר...

הלילות אצלי מאוד מסודרים. נתחיל מהקטע החיובי - שני הילדים ישנים יחד בחדר אך לא מעירים זה את זה. הקטנה יכולה לצרוח עד שאני מתעוררת וזה לא מזיז לגדול, וכנ"ל ההפך. (והבעל מתעורר רק אם אני מעירה אותו...) וכך נראה לילה ממוצע בשבועות האחרונים (השעות מדוייקות. אין חריגות) 18:00-19:00 - הקטנה נרדמת 20:30-21:00 - הגדול נרדם 00:00 - הקטנה מתעוררת להנקה ונרדמת מיד חזרה 02:45-03:15 - הגדול קם, לא ממש מתעורר, יוצא מהמיטה ובה למיטה שלנו. מרים את השמיכה שלי, מכריז "אתה פה" ודוחף אותי החוצה. אני עוברת לישון במיטה שלו. תוך חצי שעה הקטנה מתעוררת (ואני שמחה שאני במיטה לידה ולא בחדר השני) 05:00-05:15 - הגדול חוזר לחדר שלו ומגלה שאני במיטה שלו. מרים לי את השמיכה ומצהיר "אתה פה! בקבוקי חלב!" ודוחף אותי החוצה. אני חוזרת למטה שלי. 06:30-07:00 הקטנה מתעוררת להנקת בוקר ואני ממשיכה להמרח במיטה עד שהגדול מצטרף למיטה שלנו בערך ב-08:00 ואז קמים ומתכוננים לגן.

 

[yaelia]

הגדול שלך נשמע כזה ילד מעולה

חייבת לציין שכשזה קורה אצלנו, זה לא כל כך משעשע כמו לקרא כשזה קורה אצל מישהי אחרת.

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo6.gif

הצלחת להצחיק אותי, אצלינו לא הרבה יותר טוב. בגלל שהילדים ישנים איתנו - יש לנו שני מזרונים זוגיים - אחד מיטה גדולה (2 מטר רוחב) ואחד רגיל. הלילה מתחיל בזה שאני או האיש משכיבים אותם לישון על המיטה, אחד מכל צד. הם נרדמים ואנחנו פנויים. עופרי מתעורר ראשון בדרך כלל בין עשר ל 11, מתעצבן עלינו שהוא לבד במיטה אנחנו מסבירים לו שהוא עם טלטל - לא עוזר. אחד מאיתנו חוזר איתו למיטה. טלטל מתעוררת לחלב. ומכאן הכל פתוח - כל שעה בערך כל אחד מאיתנו נמצא במקום אחר השיטה היא לא המיטה החמה אלא המקום החם. אנחנו יכולים לקום כולנו במיטה אחת, ואנחנו יכולים לקום רק אני והאיש במיטה וקורה שאני עם שניהם והוא לבד וקורה גם הפוך. בקיצור הכל קורה ואין לדעת מתי.

 

[מרב של ערן]

זה מזכיר לי שאני באמת צריכה כבר

ללכת לישון

אני לא מתלוננת. אני פשוט מותשת מכדי להתלונן

הגדול בן 3 + מע"מ, הקטן בן שנתיים פחות מע"מ, כמה זה יוצא סה"כ? כי מאז שיהב נולד לא זכורה לי שנת לילה רצופה. עם יהב בגיל שנתיים כבר אפשר היה לדבר ולהסביר לו שבלילה צריכים לישון, והוא אכן מאוד משתדל. לרוב זה לא מצליח לו אבל הוא משתדל. הוא נרדם במיטה שלו אבל במשך הלילה עובר אלינו למיטה. אדר זה אגוז קשה. אגוז קשה מאוד. ילד דעתן בצורה יוצאת דופן שרוצה הכל לבד וגם להיות זה שמחליט איזה לבד זה יהיה. ניסינו במשך כמה לילות לנקוט ביד קשה ונשברנו. ערן היה צריך ללמוד למבחן חשוב בעבודה והיה נרדם על הספרים. לא בחרנו תקופה טובה למאבק. החלטנו שכנראה עוד לא הגיע הגיל שבו נהיה זכאים לשנת לילה טובה וארוכה, אז התחלנו שפוט ללכת לישון מוקדם יותר

אומרים שמתישהו נצטרך להעיר אותם בבוקר. נחיה ונראה אומרים אצלנו בפולניה

 

[נונינקה]

אם בשנת לילה עסקינן אז גם אני

לא יודעת מהי שנת לילה רצופה מאז בואו של פיצי אלינו (בשבת הקרובה שנתיים. היו כמה נקודות אור, אבל בודדות למדי. הלילה למשל, ניגשתי אליו אחרי שהוא לא ויתר לאיש "רק אימא" והוא בכה בכל פעם שניסיתי לצאת מהחדר. בסוף נשכבתי אצלו על השטיח ומיותר לספר איך קמתי. ולא, אני לא פולניה, אבל שאלו באמת תהיינה הצרות שלנו.

 

[BaLuna]

גם אני עייפה...

הקטנה בת שלושה וחצי חודשים, ובד"כ נרדמת רק באחת - שתיים בלילה (לזכותה יאמר שהיא גם חורפת עד עשר - אחת עשרה בבוקר). ביום היא יונקת כל שעתיים, ולאחרונה - גם בלילה. בימים האחרונים יש קצת שיפור והיא חזרה לפתוח פעם של 3-4 שעות (בחלק הראשון של הלילה ואח"כ כל שעתיים שוב). אח, פעם היא פתחה פערים של 5 שעות... ומה יוצא מכל זה? אמא מותשת. אתמול בערב הייתי כל כך עייפה שהרגשתי שאני אוטוטו צורחת על כל העולם. למזלי הקטנה נרדמה על אבא שלה ואני נכנסתי לאמבטיה ושכבתי במים במשך חצי שעה, והשפיות חזרה אלי. זמנית.

 

[צהלולים]

ובכן, יצאתי עם שתי תובנות מנוגדות:

תובנה א' - יש ילדים שישנים יותר טוב ויש שישנים פחות טוב, כמו שיש מבוגרים שישנים יותר טוב ויש כאלה שפחות. זה ה"פאק" של הילד שלי וכרגע הוא הפאק היחיד, חמסה-שום-בצל-מלח-מים שרק ימשיך ככה, ושאלה יהיו הצרות (מי אמר פולניה ולא קיבל?

). תובנה ב' - בכל זאת, ננסה איזה משהו בשיטת החמש דקות המקוצצת (להכנס, לומר לילה טוב ואיזה משפט קבוע - "דובי ישן, בובה ישנה, כולם ישנים" או משהו מטופש ורפיטטיבי בדומה לזה, ולצאת - לחכות דקה - להכנס שוב - וחוזר חלילה) ונראה אם זה ייקרה. כי גם ילדים שישנים פחות טוב, כדאי שישנו הכי טוב שאפשר למען שפיות הוריהם...

אחלו לנו בהצלחה, דיווחים בהמשך ...

 

[משוש30]

../images/Emo41.gifלמה למה למה../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

זו באמת לא חובת האמהות לסבול כל כך! אני לא מדברת על תינוק בן כמה חודשים. אבל יש פה הורים לילדים (שנה ומעלה) שעדיין לא ישנים. אין שום סיבה! באמת שאין! אני חושבת שאין דבר יותר חשוב לתפקוד שלנו בחיים משינה. ההשקעה הכספית במעבדת שינה או בפסיכולוג ילדים שמתמחה בשינה היא מזערית לעומת החיים שמרוויחים. יש איזה טרנד לאחרונה או אולי איזו אמונה שגויה שברגע שאנחנו אמהות אנחנו חייבות לסבול וחלק מהחובות שלנו זה לא לישון ולתפקד כרגיל. אין זה שחר! באמת! זה לא צריך להיות ככה. זה לא טוב לכן, זה לא טוב לילד וזה לא טוב לסביבה. בבקשה בבקשה בבקשה תעזרו לעצמכן. זה הרבה פחות מסובך ממה שזה נשמע. יש כל מני דרכים לא רק 5 דקות. אנא פנו לייעוץ. זה כל כך פשוט. מרימים טלפון קובעים פגישה והחיים משתנים. אני שוב מפרסמת את הפרטים של מעבדת השינה בתל אביב (אבי שדה) אבל אני בטוחה שיש גם מקומות נוספים שניתן לפנות אליהם. זה בידים שלכן

 

[פלגיה]

אני אגיד לך למה אצלי

כי אני מרגישה שזה באמת הצורך שלה "לשאוב קצת אמא" (כפשוטו - היא יונקת) אחרי שאנחנו נפרדות במשך רוב היום. אבל אני לא מקטרת. התרגלתי.

 

[משוש30]

יכול להיות אבל יכול להיות גם שלא

יכול להיות שבשבילה זה פשוט הרגל ואת זו ש"מפילה" עליה את הרגשות הללו. אם כי בהחלט יכול להיות שאת צודקת. השאלה עד כמה זה מפריע לך ועד כמה זה גם הצורך שלך. יכול להיות שזה ממלא צורך שלך וזה מספיק טוב או מספיק חשוב. אבל למי שבאמת קשה ורע ולא מתפקדת לילה אחר לילה אז יש פתרונות והם בהישג יד!

 

[פלגיה]

זה בטח לא סתם הרגל

היא ישנה לילה מגיל חודשיים, והתחילה להתעורר רק כשחזרתי לעבודה מלאה. ניסינו לילות שאבא שלה איתה והוא מרגיע אותה - וראיתי שזה פשוט לא הולך (למרות שבמקרים של עייפות תהומית, זה מה שאנחנו עושים. אז יש לילה ללא שינה לכל בני הבית, בעוד שכשהיא איתי במיטה, כולנו ישנים. אני אולי פחות טוב, אבל ישנה) בינתיים אני מפרגנת לעצמי לישון עד מאוחר בבוקר (או עד מוקדם בצהרים אם זה שבת

)

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

בת כמה היא היתה כשחזרת לעבוד?

יכול להיות שזה מקרי לחלוטין ואת יוצקת פרשנות משלך לתופעה טבעית וחולפת. (גם נועם ישן לילה שלם ויום אחד פשוט הפסיק)

 

[פלגיה]

5 חודשים

 

[משוש30]

גם מתן ישן עד גיל 3 חודשים וכשחזרתי

לעבודה הכל השתבש. השינה, ההנקה. הכל. אבל השתבש וזהו לא חזר לקדמותו. זה לא שהוא ישן טוב בשישי-שבת כשהייתי כל היום בבית... ורק אחרי שהפעלנו את השיטה 11 חודש מאוחר יותר הוא התחיל לישון.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

ונועם הפסיק לישון בגיל 3.5 חודשים

ואני חזרתי רק חודשיים אחרי זה. כבר הכרתי וקראתי פה אינספור סיפורים על ילדים שמתחילים להתעורר דווקא בגילאים האלה ולא עוזר כלום. קרה לחברה שלי (לא חזרה לעבוד), קרה לגיסתי (חזרה יותר מאוחר) לא נראה לי שהחזרה לעבודה אשמה בהכרח.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

טרנד מעוות לחלוטין

שבבסיסו התפיסה שאמא טובה היא אחת שמקריבה ומעלימה את עצמה לטובת הילד. התפיסה מעוותת כי היא תמיד בוחרת בדרך הקלה ביותר, אף פעם לא להתמודד - לא לעשות מעשה קשה עכשיו בשביל לקטוף פירות בעתיד (גם אם מי שיקטוף את הפירות הוא הילד ובכלל לא ההורים). (לא רק זה, נראה לי שילד שלא מבין שהוריו הם אנושיים, לפעמים עייפים, לפעמים כואבים, לא כל יכולים לא יפתח חמלה כמו ילד שכן מבין את זה.) התירוץ של קברניטי הטרנד הוא שכל שינוי או נסיון לשיפור הוא פגיעה בילד למטרות רווח של ההורים. קצת קשה להתווכח עם זה ולא לצאת אמא רעה, לא?

 

[פלגיה]

אני לא חושבת שזה טרנד מעוות

ואני לא חושבת שהפרשנות שאת נותנת לה הוא נכון. מבחינתי - לקום אל הילדה פירושו יותר שעות שינה עבורי. אל כל הילדים שלי קמתי בלילה כשהיו צריכים. כיום, מלבד הקטנה שביניהם כמעט אין התעוררויות בלילה. (אצל אחת זה הגיע לקיצוניות השניה - כי היא מרטיבה ולא מתעוררת). החמישית מתעוררת לעיתים רחוקות וזה תמיד תמיד לאחר יום שבו מסיבות שונות לא היינו פנויים אליה (או חולים, או עסוקים).