../images/Emo32.gif=====שחרור
אני לא יכולה לצנזר את מה שאני כותבת עכשיו מקווה שתבינו.......... "שששששש שאף אחד לא ישמע" חושך ,אני עוצמת את העיינים הדלת ניסגרת אני שומעת את הנשימות שלו מתקרבות...אני יודעת שיכאב,זה תמיד כואב.הוא מתיישב על המיטה דודה כבר ישנה או שבעצם היא רק עוצמת את העיינים."התגעגעתי אליך ילדה יפה",כן ילדה יפה אולי בת 7 אם אני מצליחה לזכור את הגיל במעורפל.היד שלו נוגעת בי אבל אני עוצמת את העיינים חזק מתפללת שמישהו יקח אותו ממני .שאמא תציל אותי אבל היא לא באה היא אף פעם לא באה...ועכשיו היא גם לא תבוא!!!!!!!!!!!!!הוא לוחש לי שהוא אוהב אותי ושאני האחיינית הכי אהובה עליו ...ואם אני אהיה ילדה טובה ואשמור על הסוד אז הוא לא יכאיב לי...אבל זה כאב תמיד כאב... אבל אני שתקתי פחדתי ממנו פחד מוות ,עד היום אני מפחדת ממנו......אני זוכרת אייך הדמעות שטפו את הכרית וכשבכיתי ממש הוא השתיק אותי שאף אחד לא ישמע את הזוועה שלנו ...הוא היה מניח לי כרית על הפנים אני זוכרת שהיה לי כל כך קשה לנשום לפעמים חשבתי שאני הולכת למות...לצערי תמיד נישארתי בחיים ...עצוב ילדה בת 7 מבקשת למות....אבל בשבילי זה הכרטיס יציאה משם,ממנו.כשזה ניגמר הוא היה מנשק אותי קם ויוצא הייתי נשארת בחושך לבד מקופלת מכאב בוכה בשקט ....שקט החבר הכי טוב שלי ...עכשיו אין לי אותו!!!!אל תידאג זה הסוד שלנו אני לא אגלה אותו לאף אחד ,אני יודעת שאסור לי כי אתה תיפגע בדודה שלי כמו שתמיד נהגת לפגוע בה בלי שאף אחד יראה .רק אני ראיתי רק לידי השפלת אותה הכאת אותה כדי שאני אראה את הכח שלך כדי שאני אפחד ממך......."ששששששששששששש" רק תמונה אחת מתוך עשרות שמדירות שינה מעייני שקורעות לי הבטן כל פעם מחדש הדוד הטוב,מורה בביה"ס יסודי(מצחיק לא?) שתמיד היה הבדרן ו"טוב הלב" שהתנדב להכל כולם אוהבים אותך אתה מושלם!!!!!!!!אני זוכרת אייך היית מפנק אותי בארוחות משפחתיות אייך היית מכריז שאני הילדה המועדפת עליך ואייך כל הילדים שנאו אותי על זה........אם הם רק היו יודעים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אבל אף אחד לא ראה כלום!!!!!!!!!!!לא שמע!!!!!!!!!!!!!הייתי הבובה המושלמת עיצבת אותי למטרותיך ולא יכולתי לעשות כלום .לא יכולתי להתנגד .לקחת ממני הכל אין שום דבר ראשוני חדש אמיתי שנישאר לי......אני מתה מבפנים ואתה הרוצח שלי !תמונה אחת מתוך כל כך הרבה וזאת התמונה הכי עדינה מביניהן !האחרות קשות מידי ומזעזעות מידי, שבכלל אני אוכל להתחיל לחשוב לכתוב או לדבר עליהן, חוץ מבתוך הראש לי. אני מסתכלת על ילדים בגיל 7 רק כדי לראות מה ילדים בגיל הזה עושים ,חושבים......אז הם תמימים ,משחקים,והדאגה היחידה שלהם זה מי ניצח במשחק ומי אוהב את מי..........אני יודעת מי אהב אותי ,אתה אהבת, אהבת מספיק כדי שאני אתבודד לא אשחק כדי שכבר התמימות לא תיהיה חלק מחיי.......אתה מקור הצער והרע של החיים שלי ואין לי דרך לברוח ממך אתה שולט בי.......אני שלך לתמיד .......שנים שהחיוך שלי מזויף שאני מסיכות על הפנים כן אתה לימדת אותי לשים מסיכות הרי אתה השחקן המושלם לא.??????!!!!!!!!!!!!!! אם רק היית יוצא מהראש לי לרגע ,רק מספיק שאני אוכל לישון ......... הריח שלך איתי כל הזמן המגע שלך העיינים שלך הקול שלך ולי נישאר רק הכאב הנורא הזה אני ניגעלת מעצמי לא מפסיקה להקיא רק מהמחשבה עליך מרגישה כל כך מזוהמת מרגישה אפסססססססססססססס שום צעקה לא תיקח אותך עכשיו מפה אתה תמיד תיהיה הסוד הנורא שלי ואני,אני תמיד אהיה הבובה שלך לעזאזלללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל עם החיים האלה נמאס לי אני כבר בזוועה שלי אני רק מקווה שאם יש שם ילדה קטנה בחושך.......בעצם אני מתפפלת כל יום לאלוהים שאם יש שם ילדה קטנה בחושך, שאותה מישהו ישמע........כי הצעקה הזאת חזקה יותר מהכל.............
