Jagged chaos
New member
../images/Emo32.gifשאלה ../images/Emo10.gif
עוד חודשיים אני מסיים את התיכון ומסיים ללמוד. ופתאום הצד המובן מאליו שיהיה דומיננטי של ה-"יש!!מסיימים ללמוד" הופך להיות "
מסיימים ללמוד
אבל אני אוהב את הכלא הזה
את כל החברים והאישיות שלי השגתי משם.." שיט..אני כמו כלב..
חייב סיוילזציה בשביל להיות שמח
(ההשוואה לכלב - בצחוק..כן..
) יש אנשים שרבתי איתם כבר שנים..ותמיד היה נראה לי ש"מתישהו בטוח נשלים" ועכשיו הזמן שלי בורח.. יש אנשים שאפילו אין לי דיבור איתם.. ורק לראות את הפרצוף שלהם (גם אם הוא יפה או מכוער) ממלא אותי... אנשים שהיתה לי איתם רק שיחת עומק אחת...אבל שיחות עומק כאלו שבחיים לא שוכחים.. ואתה תמיד שם לך בסטטוס ש"אני אוהב את הילד הזה, לא יודע למה אנחנו לא בקשר...אבל חפיףף
"..
שיט זה כבר לא חפיף.... וסתם שיחה שהיתה לי לפניי 3 שנים עם יוסי גבאי - יוסי - "איזה כיף לך!! בית ספר!!" אני - "
איכס..אני מת כבר לגמור עם זה.." יוסי - "אתה חושב..רק תגדל ותראה"
כמה נוסטלגיה תיהיה לי על החבר'ה האלה.... על היציאות המעאפנות שהיינו כולם קונים קגלביץ' כי התקמצנו ולאף אחד בחיים לא היה כסף למשהו איכותי... והיציאות למועדון הכי גרוע בארץ אבל הזולה והשכונה והמוזיקה שיש שם... יא אללה אני חייב פסיכולוג הדברים נכתבו בהקצנה ובהומור מסוים למרות שהם כן מבטאים משהו אמיתי... לבנתיים - ככה הכי נוח להתמודד עם זה סאמק איזה באסה..
עוד חודשיים אני מסיים את התיכון ומסיים ללמוד. ופתאום הצד המובן מאליו שיהיה דומיננטי של ה-"יש!!מסיימים ללמוד" הופך להיות "