ממ אני לא יודע כמה אתה מתמצא
אני אתחיל מהסבא רבא שלו-הצאר אלכסנדר (אני לא בטוח אני חושב זה הוא) יש סביבו הרבה סיפורים הינה שניים לדוג' הוא התקין גלגלים לספינות שלו והשיט אותם על היבשה הוא תלה את המגן שלו על חומות ביזנטיון לפי נבואה של מגדת עתידות נאמר לו שהוא ימות מסוס הקרבות של עצמו-הוא הקשיב ומסר את הסוס,שנים מאוחר יותר הוא חזר לבקר את סוסו האהוב וגילה שהוא מת,כלעג למגידי העתידות הוא דרך על הגולגולת-ממנה זחל נחש והרג את הצאר. הבן שלו איגור החליט שהוא לא יסבול מאותו פגם של אביו ויצא לכבוש את קונסטינופול.טעות, סיפור חייו נגמר בטבח ידוע שבו טיבע הצי הביזנטי את כל הסירות והספינות הרוסיות. מאז הייתה דוכסות קייב בשפל למרות מלכותה המוצלחת של ביתו המלכה אנסטסיה (או אלכסנדרה ממש לא זוכר) גם לה יש סיפור,במהלך מרד של עיר תחת מרותה היא הקיפה את העיר אבל במקום להסתער על החומות ביקשה רק פיצוי קטן ואז תעזוב את העיר לנפשה.מכל חצר ומכל בית היא לקחה דרור או יונה אחת בלבד.במחנות קשרו אנשיה לציפורים פיסות בד בוער ושלחו חזרה לעיר -מיותר לציין מה קרה שם. באותו קרב הבן שלה סבטוסלאב רק בן 10 התנסה בקרב הראשון שלו-הוא השליך רומח אל בני העיר אבל הרומח נפל לרגלי סוסו וכולם צחקו עליו. כשעלה למלוך הוא הייה בין החלשים שבדוכסי הסלאבים אבל לאט לאט הוא יצר צבא מאומן שישם טקטיקות מתקדמות ביותר לזמנו וכפף עליו את כל הדוכסים האחרים והדף את הפולובצים והפצ'נגים בחזרה לערבה. עכשיו מה הקשר בינו למאט קוטון? בספר מוצא מאט יריב ראוי בשם פודריק קרדה,סמאל,האנלון דבאר-בכל אלה חבורת היד האדומה שלו מפגינה נאמנות ומשמעת מטורפים לזמנו,ממש כמו הצבא של סבטוסלאב (הדרוז'ינה) במלמה שלו נגד ביזנטיון והאימפרטור שלה.באופן משעשע השם שניתן לצבא שלו הייה "היד שטבלה בדם". כך או אחרת סבטוסלאב כמיטב המסורת הרוסית בזמנו פלש לאימפריה הביזנטית רק שהפעם הקיסר החליט שנמעס לו מכל הרוסים האלה שעושים לו בלאגן-הוא יצא בראש צבא גדול להלחם,היו קרבות מרים התבצרות בעיר קרבות מרים נוספים פשיטות של שני הצדדים בקיצור לממרבה הפלא שני המנהיגים הגיעו להבנה מוזרה -כמו קרדה וקוטון. זה קיצור מקוצץ ויש הרבה יותר דמיון אבל היריעה קצרה מלהכיל וזיכרוני בוגד בי אחרי שנים שבהם לא התעניינתי ברוסים במיוחד אבל בהחלט יש דימיון בין השניים. הקטע האפל יותר של סבטוסלאב הוא דאווקה סופו ה"מרטיני"-אחרי שעזב את האימפריה הביזנטית עם אנשיו ובכבוד אבל בלי שלל הוא הפליג חזרה לים השחור אבל בדרך הפולובציאנים שהקיסר הביזנטי שיחד תפסו את ספינותיו והרגו את הצאר-הם יצקו לגולגלתו כסף ועשו ממנה גביע שממנו היו שותים בטקסים כדי להתמלא בחוכמה ורוח קרב שהייתה לדוכס/צאר המת.אדם שניצח בכל קרב הפסיד במלחמה בגלל יונת דואר וארגז זהב.