../images/Emo32.gif פחות או יותר ...
בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מהרהרת בתפקודי כאם מול תפקודה של אימי (כשתיפקדה...). אני יודעת שאני עושה את הטוב שביכולתי ומעניקה לילדי את כל מה שלדעתי הם זקוקים לו, מבחינה רגשית, מנטלית, כלכלית ומה שרק תבחרו. יחד עם זאת ברור לי שלעיתים אני עושה טעויות לא מכוונות, ולעיתים אני עושה בחירות מכוונות שלא תמיד אפשר להסביר ולפרש להם (כמו לתת לילד מסוים יותר "זמן אמא" כי הוא זקוק לזה יותר כרגע). אני חוששת מכך שבבוא היום הם יתחשבנו איתי על דברים שונים ומשונים, ואני אשאר נטולת מילים והסברים. האם גם אימי נתנה את המיטב שבה כאם? כילדה תמיד הרגשתי בעדיפות ז', טובה לשירותי בייבי-סיטר לאחי הקטן, ובשאר הזמן מסורבלת ומפריעה. איך עושים שילדי לא ירגישו כך? אימי נהגה לחבק ולנשק ולהגיד כמה אני יפה ואהובה, ואני לא האמנתי לאף מילה (למרות שהנהנתי בראשי). מה עושים כדי שהגלגל לא יחזור על עצמו?
בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מהרהרת בתפקודי כאם מול תפקודה של אימי (כשתיפקדה...). אני יודעת שאני עושה את הטוב שביכולתי ומעניקה לילדי את כל מה שלדעתי הם זקוקים לו, מבחינה רגשית, מנטלית, כלכלית ומה שרק תבחרו. יחד עם זאת ברור לי שלעיתים אני עושה טעויות לא מכוונות, ולעיתים אני עושה בחירות מכוונות שלא תמיד אפשר להסביר ולפרש להם (כמו לתת לילד מסוים יותר "זמן אמא" כי הוא זקוק לזה יותר כרגע). אני חוששת מכך שבבוא היום הם יתחשבנו איתי על דברים שונים ומשונים, ואני אשאר נטולת מילים והסברים. האם גם אימי נתנה את המיטב שבה כאם? כילדה תמיד הרגשתי בעדיפות ז', טובה לשירותי בייבי-סיטר לאחי הקטן, ובשאר הזמן מסורבלת ומפריעה. איך עושים שילדי לא ירגישו כך? אימי נהגה לחבק ולנשק ולהגיד כמה אני יפה ואהובה, ואני לא האמנתי לאף מילה (למרות שהנהנתי בראשי). מה עושים כדי שהגלגל לא יחזור על עצמו?
