../images/Emo32.gif
מתחשק לי לזיין תמוח קצת..
אז ככה- אתמול היתה לנו שנה (שנה! פאקינג שנה!), היו לנו הרבה תכנונים, ואף אחד מהם לא יצא לפועל. גם בגלל כל ההפסקה הזאת ושאר בלגאנים, וגם בגלל תקלות טכניות כאלה ואחרות. בסוף היה הכי הכי הכי הכי מדהים בעולם. היה פשוט.. מדהים.
(חחח.. סורי על המחסור במילים. פשוט ש..אין כ"כ הרבה מילים שיכולות לתאר את זה. האמת שאין בכלל מילים שיוכלו לתאר את זה.) היא באה אליי לבית של אבא, וסידרתי את החדר, שהוא גם ככה רומנטי מטבעו.. כי הכל מעץ, ויש תנוף, והמרפסת שמשקיפה אל הנוף.. ו.. בכלל, הוא רומנטי. בקיצור, מילאתי את כולו בנרות, המוני נרות. זה יצא כזה יפה. בהתחלה חשבתי להכין ארוחת ערב. כי היא זרקה לי את זה באחת מהשיחות שלנו. אבל אני?? להכין?? לא רק שאין לי מושג איך להכין משו שהוא מעבר לטוסט וחביתה או פופקורן (במיקרו) וחוצמזה שקיימת סבירות גבוהה במיוחד שמשהו יתפוצץ\ישרף\יהרס לחלוטין. החל בסיר, תנור, וכלה בבית עצמו.. זה פשוט שהיא מכינה אוכל מעולההה.. ובהשוואה לארוחות שהיא הכינה לנו, זה בטוח יצא לא משו. בקיצור, בסוף החלטתי להכין קצפת עם תותים (ותה, כי היא לא הרגישה טוב.). ולא רק שיצא טעייים (
) גם לא נשרף\נשבר\הושמד שומדבר בבית! הצלחתי להפעיל תמיקסר, ולחתוך תתותים בלי תאונות מצערות. (נכון אתן גאות בי?) עכשיו, חוץ מהדברים של האווירה (אחח אני כזאת קיטצ'ית. ואני כ"כ נהנת מזה!!), וממה שכתבתי לה, חשבתי המון המון על.. מה אני יכולה לתת לה? לקנות? נהה. לא היה לי משהו ספציפי מיוחד לקנות, וכל המתנות האלה תמיד נראות לי נורא לא מהלב. ואז.. חשבתי שמה יותר מהלב מאשר.. מוזיקה, שיר? למדתי לנגן את 'כשזה עמוק', בעיבוד מיוחד שזה שיר שיש לו ערך סנטימנטלי עצום בשבילנו, וחלק מהעיבוד הגיטריסטי המגניב אפילו קצת חיברתי בעצמי והייתי נורא גאה בעצמי על זה
והתאמנתי עליו המוווון... נורא פחדתי שאני נורא אלחץ, ואפחד לאכזב אותה, ולא אצליח לנגן כמו שצריך, אבל כשניגנתי לה אני חושבת שניגנתי את זה הכי טוב מכל הטריליון פעמים שניגנתי לעצמי. זה היה באמת מדהים. היא ממש ממש התרגשה. וחוצמזה הכנתי מין לוח משחק כזה, שעל כל משבצת יש משימה.. חחח.. זה נשמע כ"כ מפגר, אבל שמתי שם דברים מגניבים. כזה.. 'ספרי בפרטי פרטים ועם המון צבע מה את זוכרת מהמפגש הראשון שלנו. מה חשבת עלי? למי סיפרת? מתי הבנת שאת רוצה אותי?' הרגשתי קצת כאילו אני מדריכה בצופים (למרות שמעולם לא הייתי), אבל באמת שיצא מעולה
והיא עשתה לי מין ספרון כזה, שהיא עיצבה כ"כ יפה.. עם כלמיני דברים 'שלנו' מכל השנה הזאת. היא כתבה קצת, והדביקה כלמיני דברים שמזכירים חוויות (דברים קטנים קטנים שגאד דאמט איך היא שמרה את זה?) וכל מיני תמונות שלנו, ושל מקומות שהיינו בהם יחד... וואי, היא עשתה עמוד שהיא כתבה בלמעלה שלו "יפה שקיעת שמש ללב עצוב" ושמה תמונות של שקיעה מדהימהההה שראינו יחד, שהיא סידרה לפי הסדר הכרונולוגי של השקיעה, וליד שמה תמונה של הרגל שלה, עם הקעקוע של הנסיך הקטן. (ו...עוד איזה תמונה.. גררר) בקיצור זה מדהייייםםםם כ"כ. היה כ"כ כיף. היה כ"כ מדהים. חח אנחנו כאלה קיטצ'יות
וזהו, כולי עוד מתרגשת. באמת היה מדהים. אני כל כך אוהבת אותה, אבל.. כל כך. אין שום סיכוי שאני אצליח אי פעם לתאר עד כמה. ("אנ'לא יודע איך לומר לך, מילים לא אומרות מאום." שלום חנוך כנראה צדק.) ו..היום באנו ביחד בהסעה, היא היתה איתי עוד קצת בבצפר ואז הלכה לאיזה יום בבקו"ם שעשו לכל השכבה שלהם. ובשאר היום לא היה משו מיוחד. התגעגעתי אליה, אבל באמת שלא היה נורא בכלל בלעדיה (זה חשוב.) אבל גנבו לי תארנק (לא היה בו ממש כסף, אבל היו תמונות, וכרטיסתלמיד, כרטיס קופ"ח, כרטיס צילום של איזה מיליון צילומים וכאלה.) וזה סתם ממש ממש מעצבן... זה היה ארנק יקר לאללה. ועד שהתחלתי ללכת איתו?! ררר. השארתי תתיק בכיתה, כי הוא היה כבד בטירוף, לקחתי רק פלאפון וסיגריות. השארתי תארנק בתיק מתוך הנחה שמי יגנוב ארנק שאין בו כסף. אבל כנראה שזו היתה הנחה מטומטמת. ואז באתי לכיתה, וכל התא הקטן של התיק שלי היה שפוך על הריצפה כשהארנק איננו. זונות!!! ואף אחד בבצפר לא עושה עם זה כל-ום, שזה עוד יותר זנות. העיקר משעים את מי שמעשן. והיתה גם איזה שהיא שעה שכינסו את כל השכבה שלנו, והמנהל הנאצי שעה דפק הרצאה שהתכלית שלה היתה 'איך לגרום לשכבת י"א מאוד לא לרצות לצאת לטיול השנתי ביום רביעי, אבל להכריח אותם לבוא.' ובאאאאמת שאין לי הרבה חשק ללכת לטיול הזה (אע! טוב שנזכרתי! אני צכה לעשות רגליים.) אבל אני אצא בכ"ז, אולי יהיה כיף או משו. ו..ביום ראשון יש אסיפת הורים. המורה לתנ"ך הולכת להוציא שם את כל התסכולים שלה ממני, וחבל שיש הרבה כאלה. (מזל שאני יכולה להוציא ציונים גם בלי ללמוד בכיתה. לפחות בקטע הזה לא יהיה לה מה להגיד.) חוצמזה התבטלו לי היום שעתיים הסטוריה, ואז מירב באה אליי והיה כיף
וזהו, נראה לי שזיינתי תשכל מספיק (WOW, הסתכלתי עכשיו על כל ההודעה וזה ארוך) אז אם כבר קראתן עד לכאן, תקבלו עוגייה של עבאדי (זה טעימ! אני אוכלת עכשיו.) שיהיה לכן יום נפלאאאא!
