עונה ומוסיפה שאלה על נעמי בלומנטל
נעמי בלומנטל - לדעתי יש לתת לה חנינה. הגזימו בחומרת העונש שנפסק לה. איבדה את בעלה למחלה קשה, את אחותה ותרמה לציבור במשך שנים, היא ובעלה. אפשר היה להתחשב, הרי ברור שהיא לא מסוכנת לציבור. הומוסקסואלים ולסביות - אין לי בעיה גם עם ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, לא עם אימוצים, לא עם פונדקאות, לא עם רישום כהורים ולא עם כל זאר הזכויות שזוגות סטרייטים מקבלים. חבל שאין תכניות רציניות לנוער שאולי נפגע או ברח או גורש מהבית וחבל שלא מטופל נושא האובדנות בקרבם כמו שצריך. אכילת בשר - ניסיתי להיות צמחונית, הגוף שלי לא מקבל את זה טוב עישון - נגד - big no no. הפלות - מי שרוצה ועדיין מדובר בשני הטרימסטרים הראשונים, זו החלטה שלה בלבד. לגבי הטרימסטר האחרון - לשיקול דעת רפואי בהתאם לרצון האשה בלבד. כסף - עוזר לחיות בנוחות, פחות דאגות. יהדות רפורמית - אין לי בעיה, כל עוד הגיורים שהם מבצעים ובעזרתם מקבלים אנשים זרים מעמד עולה ואזרחות ישראלית, יהיו מפוקחים או שגיור כלשהו, של כל זרם ביהדות, לא יעניק מעמד עולה ואזרחות ישראלית אוטומטית, אלא יעזור בהליך התאזרחות הדרגתי. חרדים - מי שאינו ציוני, אינו יכול להנות מאזרחות ישראלית, לדעתי. וכנ"ל לגבי גיורים. חוץ מזה, יפה לראות אותם לבושים ככה ומתהלכים ברחובות תל אביב. נשים שמניקות בציבור - יפה, אם כי מפתיע אותי לפעמים. מה שמפריע יותר זה אנשים שמחתלים את הילדים שלהם בפומבי וזורקים את הטיטול המשומש בדיוק באותו המקום, בלי לפנות לפח. נישואין אזרחיים - יש מקום לדון בנושא בהרחבה. כל עוד יאפשרו לכל הבגירים שחפצים בכך להנשא, או, לכל הפחות, לכל מי שאינו יכול להנשא בישראל במסגרת הרבנות והוא בגיר להנשא (בלי הבדלי דת, גזע, מין ונטיה מינית) - אני יכולה להיות בעד. אבל הנושא מורכב מאד. עונש לאנסים - מאסר עולם ללא אפשרות חנינה. סירוס כימי במימונם ופרסום ברבים של מקומות מגוריהם של אנסים שהורשעו אי פעם ושוחררו - כדי להגן על הציבור. תאונות דרכים - מפחיד לנהוג כשכל פעם שאנחנו על הכביש, מישהו כמעט הורג אותנו או מסכן אותנו או עושה שטויות. נדרשת אכיפה משמעותית, במיוחד כלפי כל החכמים שנדבקים לתחת של האוטו שלפניהם במהירויות גבוהות או עוקפים, סוטים לנתיב אחר בצורה פתאומית. עונש מוות - תלוי. עובדים זרים - יש מקום לעובדים זרים בישראל, אבל יש בעיה רצינית איתם וקיומם מעלה שאלות נכבדות. הנושא מורכב ביותר. השאלה היא איך אנחנו רואים את דמותה של מדינת ישראל בעוד 10 שנים, 100 שנים. ניתוחים פלסטיים - מי שמפריע לו, שיעשה. אין לי שום בעיה עם זה, כל עוד יהיה פיקוח ממשלתי על הרופאים שמבצעים את הניתוחים, כדי שתמונות הזוועה שרואים לפעמים בטלויזיה לא תחזורנה על עצמן. שכר לימוד לסטודנטים - קשה ללמוד בישראל אם אין מימון. אני מאמינה שזה אחד מהמשאבים שלנו וצריך להתייחס אליו ככזה. מוות - בלתי נמנע. אהבה - מאד מקלה על החיים. חברים - טוב שיש חברים, אבל אין כמו אמא.