להזכירך....
משאל עם לא נעשה, גם - אם לכבוש את השטחים. היתה זאת עובדה, שהועמדה בפני העם, ע"י הרשויות. הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת, הרשות המבקרת, כולן היו "שפוטות" של אותה החלטה. ולכולן, ניתן ע"י העם מנדט, לפעול לפי מיטב הבנתן, בתנאים שייוצרו, לאור המצב הקיים, בעת שההרשות המחוקקת נבחרה. עובדה שנקבעה, כיבוש הגדה, אשר היתה כרוכה בחריגה מהוראות. עובדה שגילמה החלטה, שהעבירה מ"מלחמת-אין-ברירה" למלחמה ששרו לה שירים, שסגדו לה, שהפכה אותה למנוף, לאלה שהוזים, שחיים, שמפנטזים, על "אתחלתא דגאולה". ואני.... אז הייתי ילד בן 14. ילד, שמילא שקי חול. ילד, שראה פגזים מתפוצצים ליד ביתו. ולאחר מכן, ילד שהפך לחייל. ילד שראה פגרים, קטועי ידיים ורגליים, של אויב, ששילהבו אותו ללכת לפני הטנקים. אויב, שהטנק היה יקר עבורו עשרות מונים מחיי אדם. ועם האויב הזה, היום שורר שלום. שלום קר, אבל קור שמציל מ-3,000 הרוגים. לא.... לא אהפוך זאת לפינה הפוליטית... אלא אם זה ייכפה עליי. וכן.... עם הרבה תיסכול.... וללא כל קשר....... עם
.... שנועד רק לך.