בוקר טוב...איזה הרגשה מוזרה יש לי....
עצבות רומנטיקה והרבה אהבה באויר, געגוע, זיקה לחיבוק, כעס, קנאה, באסה, ותקווה קטנה שהכל עוד יסתדר! זה מה שאני מרגיש
ידיים מושטות אליי וקוראות לי לבוא, אני מסתכל נבוך ונסוג לאחור. הידיים תופסות אותי ומושכות אותי קדימה, מחבקות ומחממות אותי, זה כמו חיבוק של אמא. ואני דומע, מיואשת נישמתי, רוצה לצרוח, אך דממה בולמת את גרוני. ולא נותר לי אלא רק דבר אחד לחבק אותך ולבכות עד שתצא נישמתי. וההרגשה ריקנית, בלי תוכן ובלי תכלית, הכל אותו דבר אין שינוי, אין עתיד. ורק אני עומד במרכז המעגל חשוף לכל הרוע, ואין לי הגנה. והידיים נעלמו, אני מרגיש שוב לבד, כמו קפיץ שהשתחרר בי ואני נאבד. אין אהבה, יש אכזבה, והמבט שבעיניך גורם לי מועקה. ואני נופל שבוי לרגליך אין בי כוחות לקום אל מול פניך עכשיו כולי תלוי בזרועותיך את חיי אתן למען חייך.