../images/Emo32.gif החיים כשחושבים שאתה מסומם
אז, אם תהיתן [מישהי תהתה?], המחשב חזר מתיקון!!! שידרגנו למחשב חדש, עם הזכרון הישן שלי [פיוו.. הטכנאי המניאק, שניה לפני שהכנסנו את המחשב לאוטו: "הייתה תיקיה בדסקטופ, איזה אינקומינג... מחקתי אותה, כן?" ואני כזה. כאילו שפכו עליי דלי קרח או משהו. כשהוא אמר שהוא צחק עליי, רציתי קצת לעשות משהו שיצדיק את היותי נתנייתית. ויתרתי בסוף] אני קצת אחפור על השבוע שלי פה... סתם כי בא לי לכתוב. זה היה חסר לי שבוע, מותר לי]: טוב אז היה מדהים ביום שני עם הכדורגלן-חתיך-תמים-שלי-שעוזב-את-הארץ. אח"כ התקשרתי אליו ויצאתי דפוקה. אבל בקטנה. בעבודה היה ממש משמים, חוץ מדק' האור המועטות כל יום ב16:30 בהן אני בודקת את הטבלה, לוודא שאין מצב שאולי הוא מגיע עוד שניה ולא חידשתי את המסקרה או משהו

וכפרעל שלום שטוחן משמרות!!@ אמנם אני לא רואה את החתיך בגללו הרבה, אבל יוא טוב שהוא לא הרוסי הכי חמוד שקיים! אם היה פרס כזה הוא היה זוכה הייתה מסיבת סטודנטים במכון השבוע והוא אמר לי לבוא עם חברות ושהוא יכניס אותנו בחינם וכאילו כפרעליו!! ממש בא לי לספר לו על כל הסיפור עם הכדורגלן, הוא חכם, והוא יעזור לי בטח. וגם אני וגם החתיכשלי מטורפים על שלום! כפרעל שלום! [כשאני קוראת את עצמי זה קצת לא ברור - החתיכשלי והכדורגלן זה אותו אחד. oO] מה עוד. במוצ"ש היינו בצ'ס והיה מלא. מלא. מלא. ערסים. אמנם הכרתי כמה נורמלים, אבל לא יודעת אחד מהם התקשר ישר למחרת ועוד אחד גר בר"ג, וזה תמיד טוב עוד מכרים קרובים לחתיכשלי ואחד מהם אמר שהוא יסדר לי להיות צלמת של גו אאוט. או-קיי. למה לא. אתמול הלכתי לקניון, עשיתי קצת שופינג [סריג וכובע] אני יוצאת מפוקס ורואה את יניב ויקיר
אז החלטנו בספונטניות לזרום לצליל וישבנו בחצר וואלה, יש להם בבגאז' פק"ל להתמסטלות מהירה. וודקה-XLים, נרגילה, גראס. אז לא היה משעמם. אח"כ כשהם הקפיצו אותנו, זה היכה בי [מעניין שהתובנות האלה תמיד מגיעות אליי במצב זה-או-אחר של סטלה] שכשרואים כמה בנות במושב האחורי של אנשים כמו יקיר ויניב שלא נראה לי שיש נתנייתי שלא מכיר אותם ואת הטריקים שלהם

יכולים לחשוב עלייך רק שני דברים: או שאת מזדיינת איתם, או שאתם מזדיינים כולם ביחד. אבל העיקר שמצחיק איתם ושאנחנו כולנו באותו ראש [הראש המשותף שלנו = up for חוויות הזויות אניטיים]. היום הייתי בעבודה בדיוק כשרצתי לחדש את האיפור והרצתי בראש בנונשלנטיות את השורות הספונטניות שאומר לכדורגלן בעוד דק' מספר כשיגיע, ראיתי את המחליף שלו. אבל לפחות לא בכיתי, שזו התקדמות טובה אחרי כל השבוע [לו"ז שבועי: לקום ב6, לבכות עד 8, שאז אמא אומרת "תתעשתי! וחוץ מזה, את מאחרת לעבודה", עבודה, בכי, בערב עם הבנות פלוס בכי. זה כמו נוטלה על במבה - פשוט הולך טוב ביחד], אח"כ קפצתי לבקר את רינת בעבודה [היא עובדת בחנות של שוקולדים במשקל, והשוקולד הזה עם הקליפות הדר, וגם זה עם הצימוקים הוא האהוב עליי ביותר! אני טוחנת לה שם חופשי חינם

], הבאנו את המחשב, ואוטוטו הולכים לסינמה סיטי. מה שמזכיר לי שעוד לא התאפרתי אז... מקווה שהיה גם לכן שבוע פורה ומעניין.

צ'או p.s. בלקאאוט של בריטני פשוט מטורף.