../images/Emo32.gifטופיק.
חשבתי שנניח אחת לשבוע נפתח פוסט המלצות לחברי הפורום, כך קצת נלמד מי הצד השני מעבר למסך וגם על הדרך נרוויח טיפ. שלוש המלצות: סרט - Keith באמת שהופתענו לטובה. כאנשים שמזמן כבר לא בני נוער וסולדים מכל סרטי בני הנוער המטופשים למיניהם, צצה לה חמדת שכייה כמו קית' שמגוללת סיפור אהבה חמוץ-מתוק בין נטלי הפופולרית לקית' המרדן (?) עם טוויסט מעניין בסוף שמותיר, לפחות אותי, טיפה בוכיה. אם יש לכם שעה וחצי להרוג, זו ההזדמנות שלכם. לינק לצפיה ישירה: http://www.megavideo.com/?v=O3Z2OOGC ספר - "סיפור אהבה אמיתי עצוב במיוחד" מאת גארי שטיינגרט. איזו דמיון פורה יש לשטיינגרט. תוך כדי ביקורת נוקבת על הקפיטליזם והרקבון המוסרי הוא שוזר סיפור אהבה הזוי בין מהגר יהודי לבחורה קוריאנית בדרכים סופר מצחיקות. אני אוהבת את גארי והוא תמיד מומלץ על-ידי לכל דיכפין. מי שיאהב, קחו בחשבון שהוא כתב שני ספרים קודמים לזה הנוכחי ואף הרבה יותר טובים ("אבסורדיסטן" ו"המדריך לרוסי המתחיל"). הצגה - "האריסטוקרטים" כתבה עדנה מזי"א, ביים עמרי ניצן - הקאמרי. אין, מתה על הכתיבה שלה, כל-כך מושחזת ומצחיקה תוך כדי נסיון ליצור מלודרמה משפחתית טעונה ברגשות שעתידים להתפקע. היא סוחטת מהצופה גם צחוק מתגלגל וגם אמפתיה לדמויותיה. אני מכירה אנשים ששונאים תאטרון כי זה משעמם אותם, אני אומרת שצריך לבחור בתבונה ואז לא רק שלא משעמם אלא מהנה פי אלף מכל רביצה מול הטלוויזיה. שבת שלום!
חשבתי שנניח אחת לשבוע נפתח פוסט המלצות לחברי הפורום, כך קצת נלמד מי הצד השני מעבר למסך וגם על הדרך נרוויח טיפ. שלוש המלצות: סרט - Keith באמת שהופתענו לטובה. כאנשים שמזמן כבר לא בני נוער וסולדים מכל סרטי בני הנוער המטופשים למיניהם, צצה לה חמדת שכייה כמו קית' שמגוללת סיפור אהבה חמוץ-מתוק בין נטלי הפופולרית לקית' המרדן (?) עם טוויסט מעניין בסוף שמותיר, לפחות אותי, טיפה בוכיה. אם יש לכם שעה וחצי להרוג, זו ההזדמנות שלכם. לינק לצפיה ישירה: http://www.megavideo.com/?v=O3Z2OOGC ספר - "סיפור אהבה אמיתי עצוב במיוחד" מאת גארי שטיינגרט. איזו דמיון פורה יש לשטיינגרט. תוך כדי ביקורת נוקבת על הקפיטליזם והרקבון המוסרי הוא שוזר סיפור אהבה הזוי בין מהגר יהודי לבחורה קוריאנית בדרכים סופר מצחיקות. אני אוהבת את גארי והוא תמיד מומלץ על-ידי לכל דיכפין. מי שיאהב, קחו בחשבון שהוא כתב שני ספרים קודמים לזה הנוכחי ואף הרבה יותר טובים ("אבסורדיסטן" ו"המדריך לרוסי המתחיל"). הצגה - "האריסטוקרטים" כתבה עדנה מזי"א, ביים עמרי ניצן - הקאמרי. אין, מתה על הכתיבה שלה, כל-כך מושחזת ומצחיקה תוך כדי נסיון ליצור מלודרמה משפחתית טעונה ברגשות שעתידים להתפקע. היא סוחטת מהצופה גם צחוק מתגלגל וגם אמפתיה לדמויותיה. אני מכירה אנשים ששונאים תאטרון כי זה משעמם אותם, אני אומרת שצריך לבחור בתבונה ואז לא רק שלא משעמם אלא מהנה פי אלף מכל רביצה מול הטלוויזיה. שבת שלום!