חששות ...

[mich78]

../images/Emo32.gif חששות ...

אני כותבת פה ופורקת רגשות שלרוב אני לא מעיזה לדבר עליהם עולים פה דברים ששנים התביישתי לדבר ששנים שתקתי כדי לא להחשב מוזרה, כי כשסיפרתי לחברות ולעיתים רחוקות שהיו מגיעות אלי, היו שומעות דבר אחד ורואות דבר שני ולכן לרוב החליטו כי הכל המצאות פרטיות שלי... אני מעריכה שהיא יודעת מה אני מרגישה, והיא יודעת שאני כועסת עליה אבל היא לא מסוגלת לשמוע או לנסות להבין אם ואיפה היא טעתה.. תהיתי לי הבוקר מה היה קורה אם היא היתה בטעות נתקלת פה בפורום מזהה לא מזהה אותי ... מה היתה תגובתה ? אני חושבת שתגובתה היתה קיצונית משהו ולא לטובה (איך אני מעיזה לדבר כך, איך אני מעיזה לא להעריך כל מה שהם עשו בשבילי) ... האם יצא לכם לחשוב מה היה קורה אילו

 

[m i t a l y]

יקירה...

לגבי הפסקה הראשונה: בשביל זה אנחנו פה, בשביל זה קיימים פורומים, אשר בהם את יכולה לפרוק ולספר מה מפריע לך, מה מתסכל, מה מרגיז, וגם להישאר אנונימית, וגם "להפגש" ו"לשמוע" א/נשים עם בעיות דומות... אני חושבת גם שהיה טוב אם אמך היתה נתקלת בפורום הזה. אמנם, כמו שאת כותבת, אולי, תגובתה היתה קשה, אבל לפחות היא היתה מודעת למה שעובר עליך, ואולי, מתישהו, היתה מוכנה להביא לשינוי. מה שאני חושבת זה שיש איזשהו משהו בסיסי/שורשי שמאוד מרגיז אותה גם כן, משהו כלפיך, שאולי היא לא יודעת אותו, לא מודעת לו, אולי משהו מהעבר שלה, שמזכיר לה את ילדותה, את יחס הוריה כלפיה או כל דבר אחר שגורם לה להתנהג אליך כמו שהיא מתנהגת... (מקווה שהבהרתי את עצמי...) לגבי הוריי, אמי - אמי יודעת שאני מנהלת את הפורום הזה. מכיוון שאנחנו עוברות שנים טיפולים יחד, סדנאות, שיחות גישור וכו', אין דבר שנסתר מעינה. היא יודעת בדיוק מה עובר עלי (ואפילו הרבה פעמים היא מודה בטעויותיה כלפי) ומה אני מרגישה וחושבת... לגבי אבי - מעולם לא דיברתי איתו על העבר. לפני כמה שנים עברתי סדנא של מודעות עצמית (לנדמרק, אם מישהו מכיר....) שבה עברתי תהליך מאוד מאוד קשה והתוצאה היתה שבאתי אליו (באותה תקופה מאוד פחדתי ממנו כך שזה היה לי מאוד מאוד קשה...), חיבקתי אותו (מעשה שלא עשיתי שנים רבות) ואמרתי לו שאני סולחת לו על כל מה שהוא עשה לי בעבר... מאותו רגע, העבר נהיה עבר, ודף חדש נפתח לפנינו של מערכת יחסים חדשה נטולת מכאובים וטינה על מעשיו... ולכן, אם אבי יראה מה שאני כותבת כאן, הוא יהיה מודע למה שעברתי, אבל לא יכעס ולא יהיה שלילי כלפיי... אני מודה שהיום יש לפעמים ניצנים של "פחד" מה יקרה אם... אבל הרבה פעמים הוא מפתיע אותי... ולטובה.

 

[mich78]

מיטלי, יש משהו בדבריך ../images/Emo140.gif

 

[alona 9]

מיכל מיטלי ../images/Emo92.gif

לפני כ- שלושה חודשים החמאתי לה על עזרתה,ובכלל...על שהיא כמו שהיא, היא: "נו די את לא מתכוונת" אני: "באמת נו,מתכוונת לכל מילה" היא: "ברצינות??,את לא צוחקת?" אני: "לא!! אפילו כתבתי זאת במחשב,רוצה לראות?" חיפשתי כמה דפים אחורה, הושבתי אותה מול המחשב.היא קראה בשקט ומילמלה: "וואווו,זה באמת מרגש," לפתע הרימה את ראשה וצעקה :"רגע,רגע,זו לא את! מי זאת האלונה הזו בכלל?"

עכשיו לכו תסבירו מה זה ניק..

 

[m i t a l y]

../images/Emo6.gif