snoopytush
New member
../images/Emo32.gif זעם
זעם בוער בי. היום הבנתי למה אני תלושה אני תלושה מעצמי מרוחקת כמרחק השמיים מהארץ. אינני זוכרת את עברי אך הוא עודנו משפיע. עייפתי לדבר על העבר ועל יחסי עם אימי אבל הפצעים למרות שאינם מדממים והגלידו לא נותנים לי מנוח. אינני יודעת מי אני רוצה להיות, אינני מאמינה ביכולתי להשיג מה שאני רוצה. נכון צריך להשאיר את העבר מאחור ולהולד מחדש אבל כדי להתקדם צריך לבחון את העבר לקחת ממנו את אבני הבניין שבוחרים לקחת ולהמשיך בדרך. איניי יודעת אילו אבנים לקחת אינני יודעת איך אני רוצה לבנות את חיי. חסרת מנוחה מתקשה להעריך דברים עולמי הפנימי יב צמא למים ולהשראה פנימית שתפרה את העצמי שלי העצוב שרוצה לפרוח אך אין בו כוח ואמונה. לקחתי ספר מצאתי ספר אחר באנגלית עם ציורים על במבי שאמא קנתה לי כשרק התחלתי ללמוד לקרוא אנגלית. הסתכלתי ציורים קסומים מבית היוצר של דיסני איזו חמודה אימי איך דאגה לי- מחשבה שלאחריה ניצת בי גל אהבה שחיבר אותי יותר לעצמי לרגעים קסומים שוב הרגשתי ילדה בכל רמ"ח איברי ואחרי זה שוב כלום סהרורי. התחלתי לקרוא הייתה פסקה שדעברה על אי שקט של אנשים ועל איך זה מתבטא במערכות יחסים: כשזה מגיע ליחסים אנו נעשים תובעניים במידה שכזאת שהם נעשים כמעט בלתי אפשריים. כשכל אחד רוצה שהאחר יצטרף לעולמו ולפעילויות שלו ויהיה שם תמיד למענו מתפתח מאבק בלתי נמנע של אגו". זה הרגיש לי נכון על עצמי איפשהו כשמה שרציתי לא התגשם כרצוני התחלתי לראות רק חסרונות באדם השני וזה גלש לקרבות אגו והתדרדר לרגשי נחיתות כשלא קיבלתי את החיזוק שרציתי . ואז הופיע עוד זיכרון. אני הולכת לישון
זעם בוער בי. היום הבנתי למה אני תלושה אני תלושה מעצמי מרוחקת כמרחק השמיים מהארץ. אינני זוכרת את עברי אך הוא עודנו משפיע. עייפתי לדבר על העבר ועל יחסי עם אימי אבל הפצעים למרות שאינם מדממים והגלידו לא נותנים לי מנוח. אינני יודעת מי אני רוצה להיות, אינני מאמינה ביכולתי להשיג מה שאני רוצה. נכון צריך להשאיר את העבר מאחור ולהולד מחדש אבל כדי להתקדם צריך לבחון את העבר לקחת ממנו את אבני הבניין שבוחרים לקחת ולהמשיך בדרך. איניי יודעת אילו אבנים לקחת אינני יודעת איך אני רוצה לבנות את חיי. חסרת מנוחה מתקשה להעריך דברים עולמי הפנימי יב צמא למים ולהשראה פנימית שתפרה את העצמי שלי העצוב שרוצה לפרוח אך אין בו כוח ואמונה. לקחתי ספר מצאתי ספר אחר באנגלית עם ציורים על במבי שאמא קנתה לי כשרק התחלתי ללמוד לקרוא אנגלית. הסתכלתי ציורים קסומים מבית היוצר של דיסני איזו חמודה אימי איך דאגה לי- מחשבה שלאחריה ניצת בי גל אהבה שחיבר אותי יותר לעצמי לרגעים קסומים שוב הרגשתי ילדה בכל רמ"ח איברי ואחרי זה שוב כלום סהרורי. התחלתי לקרוא הייתה פסקה שדעברה על אי שקט של אנשים ועל איך זה מתבטא במערכות יחסים: כשזה מגיע ליחסים אנו נעשים תובעניים במידה שכזאת שהם נעשים כמעט בלתי אפשריים. כשכל אחד רוצה שהאחר יצטרף לעולמו ולפעילויות שלו ויהיה שם תמיד למענו מתפתח מאבק בלתי נמנע של אגו". זה הרגיש לי נכון על עצמי איפשהו כשמה שרציתי לא התגשם כרצוני התחלתי לראות רק חסרונות באדם השני וזה גלש לקרבות אגו והתדרדר לרגשי נחיתות כשלא קיבלתי את החיזוק שרציתי . ואז הופיע עוד זיכרון. אני הולכת לישון
