אישי
החלל הפתוח רח' בן יהודה 7, קומה ב' ירושלים "אישי" בנימין רייך 15.6.05-30.6.05 תערוכה של הצלם והאמן הרב תחומי בנימין רייך נפתחת בבית הפתוח בירושלים, לרגל חודש הגאווה. רייך, נולד וגדל במשפחה חרדית בבני-ברק, והחל בתהליך של "חזרה בשאלה" כשהיה בן שש עשרה. במסגרת תהליך זה, ניסה רייך פעמים מספר לעזוב את הקהילה החרדית. בפעם האחרונה הותיר מאחוריו אשה וילד צעיר. כיום מגיע רייך להשלמה עם עברו הדתי. הוא ממשיך לזהות עצמו כאדם רוחני, אך מבודד מקהילתו בשל זהותו הקווירית. החיבור העיקרי של רייך לקהילה החרדית נעשה באמצעות אומנותו וצילומיו, המושכים את הצופים בהם לתוך הביוגרפיה המיסתורית של חייו. חלק גדול מחוויית העולם של רייך נחווה דרך עדשת מצלמתו. רייך רואה את תהליך היצירה שלו כפעולה רוחנית, אך ככזו, היא אינה כוללת טקסטים תלמודיים בלבד, אלא משלבת גם תמונות ודימויים. "דת היא תשוקה ואהבת אלוקים, היא סוג של הטהרות. הצילום שלי גם הוא כל אלה". באומנותו מטשטש רייך את הגבולות בין דת לאומנות, ומביא לשינוי בחברה הישראלית. עבודת האומנות שלו שולחת מסר שהינו גם אישי וגם כללי, מסר שכל צופה יוכל להזדהות עמו. ב"אישי" יציג רייך את עבודותיו העכשוויות. התערוכה משלבת דימויים פרובוקטיביים לצד דימויים מרומזים של הומו-אירוטיקה בחברה החרדית. חלל הגלריה מחולק לשלושה חלקים; שלושתם מציגים פנים שונים של חייו האישיים של רייך. בחדר הראשון נמצא מיצג של כתבי קודש ותמונות. את הקירות מכסים דפי תלמוד, שבהם מודגשים החוקים העוסקים בהומוסקסואליות. שכבות הטקסט הרבות שעוטפות את הקירות מסמלות את שכונת מאה שערים בירושלים. מעל דפי התלמוד מוצגים צילומיו של רייך. על הקיר הראשון תמונות של נערים חרדים צעירים, שהתנהגותם התמימה סותרת את הטקסט התלמודי העוסק במיניות, שאותו עליהם ללמוד. על הקיר שלצידו תמונות של עירום גברי. התמונות ממחישות שוב את הסתירה בינן לטקסט התלמודי מחד, אך מאידך גם את הקשר ההדוק בינן לטקסט שאותו הן סותרות. מן הקיר השלישי מביט תלמיד ישיבה צעיר המשקיף על כל החדר. התלמיד מייצג את רייך עצמו, אשר מצוי בתווך בין שני העולמות המוצגים בחדר. בחדר השני מוצגות תמונות המתארות את הסיפור התנ"כי של אברהם ויצחק. בתמונות אלו אביו של רייך מגלם את אברהם, שמוכן להקריב את בנו יצחק. מערכת היחסים האישית בין רייך לאביו מתבטאת בתמונות אלו, כמו גם בעצם מוכנותו של האב לקחת חלק פעיל באומנות בנו. בחדר השלישי מוקרן סרט העוסק בקשר סודי בין שני גברים חרדים. אחד מהם גוסס, ונזכר בחייו כסדרה של פלש-בקים הנעים בין ימיו בישיבה ליחסי התשוקה בינו למאהבו. הדימוי החזק ביותר בסרט הינו של ספר התורה. בתחילה מכוסה ספר התורה בתכריך לבן, וכך הוא נראה כתינוק עטוף בסדינים. לאט לאט מתגלה התורה ונחשפת. שני הגברים הם חלק מספר התורה, כל אחד בצידו האחר של הספר, בדומה ל"עץ החיים" (העמודים המחזיקים את ספר התורה). הם מתגלגלים הלוך ושוב אחד לעבר השני, אך מעולם לא ממש מגיעים זה לזה, בגלל שהם שבויים במגילה. בקונטרסט עם התכריך הלבן העוטף את התורה, הנייר שלה צבוע שחור, כסמל הן ללידה והן ולמוות. תערוכה זו היא חלק מאירועי הגאווה לשנת 2005, הנערכים בירושלים בהפקת הבית הפתוח. דלית רינגר, אוצרת התערוכה.