../images/Emo32.gif וגם ../images/Emo58.gif
האם אני הגבר היחיד כאן? כנראה שכן. אבל זה לא נורא, אני רגיל לחברת "אחיות לצרה", לנשים המתמודדות עם הגברים בחייהן. יש הרבה דמיון בינינו.
אני צופה בתוכנית זמן רב מאוד. עוד כשהיתה בבית הקודם עם המאמנת הקודמת, הצעירה, המקסימה והחכמה. אני לא סובל את הבית החדש, איאנלה נראית לי "לא רצינית" שמחפה על השטחיות שלה בחיבוקים, בנישוקים. רונדה גם בבית הקודם היא היתה בתפקיד השוטר הרע. לדעתי היא הכוח המדרבן לדרמות, כדי שהתוכנית תהיה מענינת. אחד הדברים שהכי מטרידים אותי זה הפער בין הדיבור למצלמה של המאמנות, שם הן מאופרות, מתוחות היטב וגילן לא ממש נראה עליהן לבין העבודה [האימון] ששם כנראה זוויות צילום שונות ותאורה מוסיפים שנים רבות לשתיהן. שיטת האימון שלהן איננה המקובל כנראה בארץ. בארץ האימון בעיקרו נעשה באמצעות טלפון, המאמן משקף ולא מנחה ומוצא פתרונות. השיטה שלהן היא בהיוויוריסטית-קוגניטיבית עם אופי "הוליסטי" בגלל האמונה שלהן שבעיות בהווה הן תוצר של בעיות לא פתורות מהעבר, לכן האימון-הטיפול מתנהל בשני מישורים: טיפול נפשי, כשהפעם החליטו להביא פסיכולוג-גבר [
] וטיפול התנהגותי-ממש, שבו המטפל, לפעמים, מלווה את המטופל בכל תהליך הריפוי שהוא עובר. אגב, לטעמי, הנשים פחות כריזמטיות מהנשים בשיקגו.
